Volume 17

Page 5113

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כאשר עזבה הקבוצה את בן-שמן ועברה לחולדה, קיבלה על עצמה את עיבוד הזיתים שם ואת עיבוד שדות הפלחה על אחריותה. שם המשיכה ההנהלה של חות בן-שמן לעבד את שדות הפלחה לפי תכניות מיוחדות, הרחיבה את שדות הנסיון והביאה אותם עד לדרגה של תחנת-נסיונות גדולה וחשובה.

כעבור שנתיים הציע ד"ר ארתור רופין (ראה כרך ששי, עמוד 2607) לחברי הקבוצה לעבור לבאר טוביה (קסטינה), כדי להציל מכליון את המושבה הדרומית הקטנה והבודדה, לאחר שאחדים מאיכריה עזבוה ונסעו לאוסטרליה. הקבוצה קיבלה את ההצעה ועברה לבאר טוביה.

יחד עם פרידמן היו המדריכים המקצועיים במשקי הפועלות הראשונים - לגידול עופות וכו'.

הקורס לשימוש בנשק ואימוני שדה ע"י ההגנה בחולדה עבר בגלל הגשמים המרובים לבית העולים בת"א. סיום הקורס נערך בבנין גדול על מגרש התערוכה הישנה בת"א. אותו יום הדגימו לפני החברים איד מכינים סליק, איך עורכים אזעקה ומאותתים סימנים של קריאה לעזרה. אחר כך נערך מיסדר מבחן לחניכי הקורס בפני אנשי המרכז שנוכחו בסיום.

בסיום הקורס נערכה פגישה בין החניכים ובין באי-כח הציבור בעמקים, בנוכחותם של אליהו גולומב ודב הוז. דיברו אהרן אתקין מגבע ויעקב אורי מנהלל. הבטיחו חגיגית להגיש את מלוא עזרתם למפקדים בעבודתם. הדגישו את הצורך באימונים אלמנטריים בכל רחבי הארץ וחייבו את תרגילי הסדר כחלק בלתי נפרד מאימתו של איש השורה בכפר.

בתחילת החורף תר"פ (1920) כשנודע לועד שעומדים לרכוש אדמה מצפון לתל-אביב וכן בשלשה מקומות בעמק יזרעאל, אחרי השתדלויות רבות עלה בידיו להשיג מעין מפות והוחלט לסייר את המקומות. אך מי ומי ההולכים ? החברים אליעזר יפה וא. לוין לא יכלו לעזוב את המקום, כי היו מרצים בבית הספר של "מקוה ישראל". אורי התקשה לעזוב את מקום עבודתו במקוה ישראל, כי היתה עונת הזריעה והיה אחראי לענף הפלחה, אך לאחר שנמצא לו מחליף יצא עם אליעזר שוחט (ראה כרך ט"ו, עמוד 4736) לבקר את אדמת כפר ג'ליל. בשובם, נוכחו לדעת שאין להתלהב למקום הזה, מחמת חסרונו העיקרי, שאינו בעמק או בגליל, כי אם בקרבה יתרה לתל-אביב, ואז הוחלט לסייר את המקומות העומדים להירכש בעמק יזרעאל. הוטל עליו יחד עם אחד מחברי הועד שעבדו אותה שעה בעמק יזרעאל ובעמק הירדן לבקר את האדמות שעמדו להירכש. נסע לדגניה ב' ויחד עם חבר ארגונם יוסף סליבקה , שעבד אז בקבוצת מרחביה, והכיר יפה את סביבת "עין-ג'לוד". יחד בקרו בעיןג'לוד, היא כיום "עין-חרוד" ומשם הגיע לתל-אלפאר", שהיה אח"כ ל"תל-יוסף", ומשם עם שיפולי הרי "הגלבוע" עד המקום בו נמצא כיום "בית

אלפא". ומשם לאדמת הכפר "מהלול" שאדמתה וסביבתה התאימו להקמת "מושב נהלל". חזר למקוה ישראל ומסר דו"ח לחברי הועד וסקירה בכתב על ביקורו באדמת "מהלול" לד"ר יעקב טהון ממנהלי הכשרת הישוב. חברי הועד נטו למהלול וכך נכתב בחוזר לכל חברי האירגון.

אחדים מחברי האירגון - מיוצאי דגניה, כנרת, מרחביה, חולדה, בן-שמן ומקומות אחרים - התרכזו אז בסלילת כביש חיפה-ג'דה, בהנהלת לשכת העבודה של מפלגת "הפועל הצעיר". חלק מהמחנה נמצא אז בקרבת הכפר יגור. אדמת הסביבה הזאת, שעמדה אף היא להירכש, היתה טובה בעיני החברים, וההצעה להיאחז בשטח הזה, שנתמכה ע"י האגרונום יצחק וילקנסקי (אח"כ פרופ' וולקני), היתה מקובלת עליהם. החלה חליפת מכתבים בין צבי הירשפלד , בשם חברי המחנה, ובין מזכירות האירגון שבמקוה ישראל. הוחלט על משלחת שניה לסיור שני המקומות - יגור ומהלול . המסיירים היו מחברי מחנה הכביש ובראשם אליעזר ליפא יפה , שהכריע לצד מהלול. נימוקו העיקרי נגד יגור היה קרבת המקום לחיפה. לדעתו גם המרחק של 25 ק"מ - המפריד בין אדמות מהלול לבין חיפה אינו מספיק להקמת חיץ בפני השפעת העיר, על אחת כמה וכמה שאין די במרחק 8-7 ק"מ שבין יגור לחיפה.

באספת החברים שנערכה במחנה "סלע" שבכביש חיפה-ג'דה, נקבעה רשימת החברים לאירגון (להתישבות) הראשון למושב העובדים הראשון שנקרא "נהלל", אף שד"ר הלל יפה מזכרון יעקב התנגד להתישבות במקום זה, היות ותקדחו כאן וכו'.

גם הנהלת פיק"א ע"י בא כוחה צבי פרנק התנגדה והציעה להם שטחי קרקע בשומרון וכו'. הוחלט על יסוד נהלל.

עוד בשנת תרע"ח (1918) ביסס החבר אליעזר ל. יפה (ראה כרך א', עמוד 395) במאמריו "ליסוד מושבי עובדים" ב"הפועל הצעיר" את רעיון המושב, אשר מצא את הגשמתו הראשונה למעשה על אדמת "מהלול" אשר בעמק יזרעאל.

באמצע הקיץ תרפ"א (1921) החלו להתכונן לעלות על הקרקע, והחליטו לשלוח את אליעזר ל. יפה לקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבד והיה עליו להביא לידי החלטה את דבר ייסוד המושב והקצבת התקציב הנחוץ לזה, כי לחברי האירגון לא היו כל אמצעים כספיים להתישבות ולא להוצאות נסיעתו של יפה. "הפועל הצעיר" דאג לכרטיס נסיעתו, אבל לא יכלה לספק לו את הוצאותיו. בעזרת ידידים הושג התקציב והוא נסע. אחרי נסיעתו קבלו הודעה מחברת "הכשרת הישוב" שעליהם להיות מוכנים לעלייה על הקרקע בימים הקרובים ביותר. היות ולא היו להם האמצעים לעלית כל חברי האירגון החליטו שהחברים הרווקים יהיו הראשונים וע"י כך תקטן ההוצאה להחזקת המשפחה. ערכו רשימת עשרים העולים הראשונים, ועליו הוטל לדאוג לאמצעים הכספיים.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5113). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5113