פה. העבודה בוצעה לפני הזמן שהוקצב לו למטרה זו.
בשנת 1945 קיבל את התפקיד לנהל את שירותי הטלפון בארץ.
עם קום המדינה 1948 שירת את המדינה כמנהל שירותי הטלפון הראשון שלה, עד שיצא לפנסיה בשנת 1965.
אחרי שפרש מעבודתו נתבקש לתת קורסים מקצועיים לאפריקנים המשתלמים בארץ.
צאצאיו ; שולמית אשת שמואל שלם; שמואל רחביה (עורך דין); ראובן (פקיד בבנק לאומי לישראל בע"מ).
עו"ד נתן קנת (קנטרוביץ)
נולד בירושלים, א' תמוז תרפ"א (17.7.1921). לאביו חיים קנטרוביץ ( ממשפחה שבאה ממזרח אירופה והמשיכה לשמור את מסורת ישראל) ולאמו חנה בת הירש יאסקולקה. קיבל חינוך עברי לאומי בבית ספר תחכמוני בירושלים, בית ספר תיכוני למסחר בתל-אביב, שעורי המשפט בירושלים, חקירת פשעים בשיקאגו במכון למדעי הפשע.
מוסמך למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
עורך דין.
בשנת 1945 נשא לאשה את מרים בת אליהו חגוסלבסקי. מזכיר בית המשפט המחוזי.
קצין במשטרת ישראל. סגן פרקליט מחוז תל-אביב. עורך דין עצמאי.
יועץ משפטי של אירגון השוטרים הבינלאומי בישראל.
כל השנים חבר ההגנה.
היה בפלוגה המיוחדת של ההגנה, יחידת קצין המשטר בהגנה.
אפרים אויערבאך
נולד ב-ז' בכסליו תרנ"ג (דצמבר 1892) בבלצי (בסרביה).
לאביו אלעזר (השוחט) בבלצי, שמגילת-היוחסין שלו נמשכת עד רש"י) ולאמו חיה בת אברהם שוחט , ממוהליב, פודולסק, מעבר לדניסטר, ממשפחת אנשי חב"ד, סוחרים מובהקים.
בית השוחט בבלצי היה פתוח תמיד לעוברים ושבים, שהיו מתארחים בו שבועות וירחים. כן היה הבית בית-ועד לחשובי "בעלי הבתים", שהיו סרים לשם שיחה על כוס תה עם אלעזר השוחט . הבית היה, אמנם, מסורתי, אך רחפה בו רוח חפשית, לא ככל הבתים האחרים בעיר. בבית הזה נראו העתונים העבריים שהחלו להופיע אז, ובתקופה שלאחר כך נתקבלו גם העתונים האידישאים.
הסופר יעקב פיכמן היה מבאי הבית הזה, שהשתלם בגמרא וב"לשון קודש" אצל שלום , אחיו הבכור של אפרים , וכאן הקריא את שיריו הראשונים.
מן המקורבים לבית היתה משפחת פישמאן (מהמושבה הקרובה מארקולטשי): יהודה ליב הכוהן מיימון, עדה מיימון, זכריה פישמאן. מבאי הבית היו יהודה שטיינברג וישעיהו גולדשטיין , מי שהיגר לארגנטינה והיה העורך והמו"ל של העתון העברי שם "דרום".
בראשית המאה הנוכחית, כשגברה נדידת יהודים מרוסיה לאמריקה ולארגנטינה, היה שלום אחיו, מן הציונים הראשונים שעלה לארץ ישראל. אחריו עלה פיכמן.אפרים עלה לארץ בשנת 1912, שהה זמן-מה בתל-אביב הקטנה, ואח"כ, בהמלצת פיכמן לנחום טברסקי, מנהל החוה בן-שמן, נתקבל לעבודה בסיקול, בחרישה, בזריעה ובנטיעה - ובשמירה.
בפרוץ בלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, בלחץ הרשות התורכית, יצא מן הארץ באניית המלחמה שנשלחה ע"י השגריר האמריקאי הנרי מורגנ טוי בסטמבול (קושתא - תורכיה), לעזרת יהודי ארץ ישראל.