לח לארצות הברית לשחרורו כפי שהחוק דרש, שכל מתגייס משתחרר במקום שהתגייס. המושל יעץ לחברו, שיאמר, שאת השמיכה קיבל מאת הקהק"ל, ובנוגע אליו נזף בשוטר היות ובזה שתרגם את דברי חברו שלא ידע את השפה אינו פשע, וכך שחרר את שניהם מכל עונש.
בשנת 1921 השתתף בהגנת המושבה פתח-תקוה מפני התנפלות השבט אבו-קישק והסביבה הערבית.
לאחר מכן עבד בתל-אביב.
בשנת 1922 נשא לאשה את רחל בת משה בן עזרא. ב-18 למרס 1933 עבר עם משפחתו למושב אביחיל ושם הוא עוסק כל השנים בחקלאות.
כל השנים היה חבר ה"הגנה". צאצאיו: זלפה אשת חיים גופר, יהודה.
משה נלסון (כצנלסון)
נולד בהלוסק בקרבת סלוצק (ברוסיה הלבנה), ט"ו בשבט תרנ"ב (1892).
לאביו יעקב כצנלסון (קשרי משפחה עם רבני סלוצק ואורעצה והרב עוזר חיים גרורזנסקי זצ"ל) ולאמו לאה בת אליהו אהרנבורג (זוואנקין). הצאר אלכסנדר רצה להנהיג את מסי המכס (האקציז) על היין שרף וואטקא. הוא חיפש יהודי מלומד שיסדר את החוקה ותשלומי המסים (האקציז), ובחר ביהודי בשם אהרנבורג ונתן לו שם זוואנקין. וכך היה יהודי זה היחידי בכל רוסיה קיבל חינוך מסורתי בחדר עד גיל 13.
בחג הבר-מצוה שלו ביקש אביו ממנו - שלא יחלל את השבת, וכן סיפר לו אגדות על ט"ו בשבט (יום הולדתו) וביקש ממנו לקיים בעתיד לנטוע עצים בא"י ומאז הוא מקיים נטיעת עצים.
בשנת 1911 היגר מרוסיה לארצות הברית. עבד שם כפועל בבתי חרושת שונים.
בשנת 1913 הצטרף לתנועת העבודה "הפרבנד" בשנת 1917 גויס לצבא ארצות הברית. עקב תאו נה שבעקבותיה שכב 15 יום בבית חולים, שוחרר.
מקץ שלושה ימים אחרי שעזב את בית החולים התנדב לגדוד העברי האמריקאי למלחמה באויב התורכי-גרמני לשחרור א"י. והיות ולנתין אמריקאי אסור היה לשרת בצבא זר, התגייס לגדוד הנ"ל עם דרכון של חבר בשם הורביץ, ובשם זה נקרא בגדוד.
במאורעות 1920 בירושלים השתתף באופן פעיל בהגנת העיר יחד עם עוד חברים בהנהלתם של זאב ז'בוטינסקי ופנחס רוטנברג . בתור סמל בבגדי הצבא הבריטי היתה לו הזכות ללוות אותם לעמדות.
במאורעות ראשון למאי 1921 שהחלו בתל-אביב העביר נשק ממחסן צבאי בסרפנד להגנת תל-אביב. פעולה שהביאה לפרוק סופי של הגדוד.
עם שחרורו מהגדוד כבש יחד עם קבוצת חברים מהגדוד את פרדס י. ל. גולדברג (שהיה בקרבת תלבנימין והר נפוליון ברמת גן). נתקבל לעבודה ב"פרדס גולדברג" הנ"ל וכשומר ראשון ב"רמת-גן" והיה מהראשונים שעלו והתישבו על הקרקע ברמתגן.
בשנת 1922 נשא לאשה את הניה בת נתן הלפנד. היה מהראשונים לעליה ולכבוש את אדמת "גןחיים" (1928).
וכן היה מהיוזמים והמארגנים (1932) לעליה ל"אביחיל" ע"י נתניה ע"י משוחררי הגדודים העבריים. ומאז הוא יושב בקביעות עם משפחתו בכפר זה.
קיים בקשת אביו המנוח, ורוב הנטיעות הראשונות ברמת גן, בני-ברק, גן-חיים ואביחיל נעשו על ידו.
בכל השנים נענה לכל קריאה ע"י המוסדות הלאומיים. במלחמת השחרור (1948) נפצע בקרב עם מסתננים בכפר אביחיל.
היה מהראשונים והיוזמים והפעילים להקמת "בית הגדודים העברים" באביחיל.
מאז התישבותו בכפר אביחיל הוא עוסק בחקלאות, נטע פרדס ומסור לגנו.
כתב כמה מאמרים על פעולתו בארץ, בשירותו בגדוד העברי, ובהגנה בירושלים בשנת 1920 תחת הנחלתם של ז'בוטינסקי ורוטנברג כנ"ל.
צאצאיו: לאה אשת משה ברנשטיין; אביהו ; רמה אשת נתן קמינר; נתן.
דוד כנעני (האנדלסמאן)
נולד בווארשה (פולין), ז' בתשרי תרע"ג (18.9.1912).
לאביו ר' ברוך האנדלסמאן (שלשלת היוחסין המאושרת ע"י חוקרים מגיעה עד המרש"ל מלובלין. דוד הוא דור עשירי לבעל "בית שמואל" (ר' שמואל ב"ר אורי שרגא , רב בפהורדא ובשידלוביץ, מחבר "בית שמואל" על "אבן-העזר". בין שאר אישיש ידועים היו ר' זכריה מנדל קלויזנר, וכן