Volume 17

Page 5169

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ממך שתחזור הביתה הפעם, או לעולם לא", ענה לו הבן: "מארץ-ישראל אין ליהודי לאן לשוב. עליכם לבוא הנה".

היה אהוד על חבריו.

נהרג במחצבה ליד ראשון-לציון, ה' שבט תרפ"ח (27.1.1928). והובא לקבורה בבית העלמין ברחוב טרומפלדור בתל-אביב.

במלאת 40 שנה לפטירתו, וביזמתו של חברו בן-עירו חנן ציוני (ראה כרך ה' עמוד 2152) נתיחדו חבריו ליד קברו.

יוסף יודלביץ

נולד בלידה (מקודם רוסיה) בשנת תרמ"ו (מרץ 1886).

לאביו שלמה יודלביץ ולאמו מרים בת פיבל ורשבסקי.

קיבל חינוך מסורתי וכללי. בבית הוריו קיבל חינוך ציוני.

עסק בעירו בפקידות.

כשנוכח ד"ר הרצל כשנסע ב-15 ביוני 1896 לקושטא בתקוה שיפגש עם השולטן התורכי נכשל בקבלת קונצסיה מהשולטן התורכי להתישבות יהודית בא"י ובנסיעותיו האחרות לקושטא לא הצליח, ומצד שני כשיודלביץ נוכח לדעת שהעסקנים הציונים מקדישים את פעולותיהם לזה שנקרא "געגענווארטס ארבייט", לעסוק בעניני היהודים ע"י השתתפות בפרלמנטים, בדומה הרוסית ובכיבוש הקהילות היהודיות בגולה, ראה בזה סטיה חריפה של הרעיון

הציוני, ואז עבר לתנועה הטיריטוריאליסטית, בהאמינו בתקוות שתנועה זו, ע"י משא ומתן עם הממשלות השונות, היא תוכל לקבל טריטוריה מסויימת בכדי לרכז את ההגירה היהודית שהיתר. אז בעיצומה. נעשה חבר לאגף השמאל של התנועה הטריטוריאליסטית למפלגה ס.ס. (ציונית סוציאליסטית) ובתור חבר למפלגה בלתי ליגלית של מפלגה זו, נאסר לשמונה חדשים. אחרי שהשתחרר, נוכח לדעת

שמכל התקוות של הטריטוריאליסטים לא יצא שום דבר, החליט לחזור לאהבתו הראשונה, לארץ ישראל. אחרי שקרא את הכרוז שפירסם יוסף ויתקין (ראה כרך ד', עמוד 2009) לנוער היהודי בגולה לעלות לארץ, הבין אז שארץ לא ניתנת על מגש של כסף, אלא שצריך לרכשה ולזכות בה בעמל, בזיעה ובעבודה קשה, ואז החליט להתכונן לעליה לארץ ולהגשים את האידיאה שלו.

בשנת 1908 עלה לארץ.

מיום בואו לארץ עסק בחקלאות. עבד בכל העבודות הקשות: במעדר, בטוריה, באת, במחרשה. השתתף בהרבה פעולות של כיבוש עבודה עברית: ביבוש הביצות בכברה, מקום שפקידות פיק"א העסיקה במפעל זה פועלים שהובאו מאפריקה, לחם בעד עבודה עברית בישור החולות והקמת הבנינים ב"אחוזת בית" (היא כיום העיר תל-אביב).

בשנת 1912 נשא לאשה את שרה בת משה שמואל וילנר (נפטרה בכפר סבא כ' שבט תשכ"ג = 14.2.1963. ראה כרך י"א, עמוד 3820).

התיישב בכפר סבא והקים לו משק חקלאי.

היה חבר באספת הנבחרים.

כתב מאמרים ב"קונטרס", ב"הפועל הצעיר" ובדבר"

חבר: בהנהלת מפעל המים בכפר סבא; בהנהלת הקואופרטיב "משק" לשיווק הדרים; בהנהלת תנובה-אכספורט בע"מ.

צאצאיו: עמנואל ארצי (חקלאי); תמר (מורה) אשת אריה כהן; אביהו (פרדסן).

מצאצאיו יש לו 6 נכדים.

אחיו הבכור מרדכי, היה פעיל בתנועת המזרחי, ציר לועידת מינסק. התמסר לחקר תולדות היהודים בזמן התלמוד וממקורות התלמוד. חיבר כמה ספרים בנושא זה. נפטר בתל-אביב בשנת 1953; אחותו תמימה יודלביץ, מראשוני התיאטרון "הבימה" במוסקבה. נפטרה בתל-אביב בשנת 1967; אחיו הצעיר גרשון, היה חבר משק גניגר. היה בין הראשונים שעלו על הקרקע. נפטר בגניגר בשנת 1965.

רוברטו (ראובן) כהן

נולד ברודוס (אז היתה שייכת לאיטליה), כ"ז תמוז תרע"ב (12.7.1912).

לאביו יוסף כהן ולאמו דיאמנטי בת שמואל חיים.

קיבל חינוך - השכלה עממית ותיכונית ברודוס.

עסק כסוכן ביטוח.

היה העורך הראשי של הירחון "אליוד ג'ואיב" (על מחשבות חברתיות ופילוסופיות על היהדות. המוסר החברתי והאישי שהוא מאמר הדן בין הפילוסופיה של הנרי ברגסון לבין זו של יהושע יהודה. מאמר זה פורסם לפי בקשת יהושע יהודה בחוברת נפרדת.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5169). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5169