Volume 17

Page 5173

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עיר החוף הראשית לעליה היהודית, מרכז לחיי המסחר של יפו והסביבה. "החאן" היה אבי המוסד הידוע בשם "חצר חניה", בו חונות עגלות של הבאים לסדר ענינים בעיר, ואז בטרם יהיו כלי רכב ממונעים (מכוניות וכוי), שימשה חצר כזו על אורוותיה ומחסניה למספוא ובאר מים, אכסניה לעגלות, לדליזנסים, לבהמות רכיבה והובלה (סוסים, חמורים, גמלים), וכן היה אולם מיוחד ששימש כעין מסעדה. לכאן באו ברכב וברכיבה פלחים ערבים

מהכפרים ויהודים מהמושבות. "החאן" היה מקום מיפגש לבני העיר והמושבות, כמו "בית העם" בימינו. השם ישראל נקרא באידית "סרול" ונשתבש בערבית ל"סרור", בעל "החאן". אך הרוח החיה בעסק היתה אשתו רבקה רחל ולידה בתם היחידה צילה, שקיבלו בכבוד ובמסירות את עסקני הישוב שערכו את פגישותיהם ואספותיהם ב"חאן". כך שימש מקום זה - קשר בין אנשי המושבות השונות וכן מירושלים וכו' ובין אנשי העיר יפו ושכונותיה: נוה שלום ונוה צדק.

במשך השנים עברו לעסוק בחקלאות.

צ'רקוב נטע במשך הזמן פרדס בגבול עם הכפר הערבי ליד נס-ציונה, בנה בית והיה לפרדסן. גאל שטחי קרקעות מהערבים, וגם עשה אתם חילופים.

במשך שנים היה ראש הועד וכן שירת את המושבה כמוכתר (בא כוח המושבה בפני הממשלה התורכית).

באחרית שנותיו עבר לתל-אביב.

נפטר בתל-אביב, י"ז אדר תשי"ג (4.3.1953) והובא למנוחות בנחלת יצחק (גבעת רמבם).

צאצאיו: שושנה אשת שמואל לבנון (ראה כרך ה', עמוד 3156) ; יוסף (נתניה); רבקה אשת שלום בורנשטיין (ראה את הערך שלו בכרך זה); אסתר אשת הרמן ליפשיץ ; שלום ז"ל ; גאולה אשת מנחם נוביץ (ראה כרך ט"ז, עמוד 4966); יהודה.

יעקב אס

נולד בוילנה (רוסיה), ט"ו בתשרי תרס"ז (23.9.1906).

לאביו שלמה אס ולאמו אסתר בתיה בת יהושע כלב ז"ל ראש ישיבת וילנה. לזכרם הקימו ספריה. תלמודית בבית הכנסת בגבעת רמב"ם).

קיבל חינוך מסורתי ותיכוני בגימנסיה העברית "תרבות" בוילנה ע"ש ד"ר אפשטיין.

בית הוריו היה רווי אוירה יהודית-ציונית. בשנת תר"ס (1900) יסדה המשפחה בעירם בית חרושת למעדני בשר ונקניק בשם "אס", אשר לטיב תוצרתו יצאו מוניטין במרחבי ליטה, פולין וברחבי רוסיה. שלושת בניהם ושלוש בנותיהם (כולם חניכי הגימנסיה הנ"ל) עזרו להורים בתעשיה שלהם.

כבר בגיל 13, לאחר שעות הלימוד, היה מייצר לבדו מעדני בשר ונקניק, כך שבאופן טבעי מצא את דרכו, בעקבות הבכור אברהם - להיות החלוץ של משפחתו לעלות לארץ.

בהיותו בן 18, בשנת 1925 קיבל מ"החלוץ" סרטיפיקט של "בעל הון" מהקונסול הבריטי, מסוג רשיונות עליה ל"בעלי הון". עלה לארץ כחודש ימים לפני בואה של משפחתו ליפו עם הציוד של בית החרושת שלהם בוילנה.

המשפחה לא נתקלה בבעיות השפה העברית, היות והיתה שגורה בפיהם עוד בוילנה.

בעיות הקליטה לא היו קלות. צריך היה להתגבר על תנאי האקלים ע"י סידור מיתקני קירור להחסנת הבשר, בעיות חומר הגלם - בהשגת בשר מתאים במידה מספיקה לייצור תוצרתם, מאחר וחסרו אז בארץ סוגי הבשר המתאימים לכך.

לראשונה הקימו את בית החרושת ב"שכונת אהרן" ב"מנשיה" (נוה שלום), אך מחוסר חשמל ביפו, נאלצו לייצר את תוצרתם ולהפעיל את הציוד בעבודת ידיים. עברו את כל ההיתוך של החלוציות והלבטים מסוג זה בימים ההם. לשם קיום - עבדו

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5173). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5173