Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 17

Page 5174

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

האחים והאחיות כפועלים בכבישים, בבניו, בבתי חרושת שונים וכו'.

בשנת 1929 עם פרוץ המאורעות עם השכנים הערבים, יעצו להם שכניהם הערבים לעזוב את המקום.

לאחר המאורעות נטשו את יפו והעבירו את בית החרושת לרחוב החרושת בתל-אביב המתנוסס שם לתפארת עד היום הזה.

צייד את בית החרושת במכונות המודרניות החדישות ביותר שהובאו מחו"ל, וכך היה היקף הייצור גדול ושופרה איכותה של התוצרת. במפעל מעסיקים פועלים מומחים מטובי הוותיקים במקצוע זה בארץ.

מרבה לנסוע לתערוכות המזון בחו"ל בכדי ללמוד ולהשתלם ולרכוש ידע מהתקדמות התעשיה במקצועם.

בשנת 1933 נשא לאשה את שרה בת שבתיאל דייטש (חקלאי, ממיסדי יקנעם ומפעילי הציונות בליטה).

שוב הרחיב את התעשיה, המייצרת כיום למעלה משלושים סוגי נקניק, העומדים על רמת ייצור גבוהה. לתעשה 35 סניפים מקומיים בארץ. עוסקים גם בייצוא התוצרת לחו"ל.

כל השנים היה חבר ההגנה.

חבר המשטרה המיוחדת.

כחבר בתחבורה המתנדבת, בשעה שהעביר נשק בשנת 1946 במכוניתו, בדרכו לאחד הישובים ליד המושבה נס-ציונה, שקעה המכונית בחול. פתאום הופיעה בכביש יחידת צבא בריטי שנחלצה לעזרתו ועזרה לו להעלות את המכונית לאם הדרך, מבלי לחשוד במטען הרכב...

בניו: דוד (אשתו: אילנה בת יוסף ויסלפיש); יאשיהו (אשתו: דפנה בת דוד גוטפלד); דינה אשת אפרים וילדר.

(ישראל) יצחק ורדי (רוזנבלום)

נולד ברוז'ן, ליד לומז'ה (פולין), כ"ט תמוז תרע"ב (29.6.1912).

לאביו הרב דוד רוזנבלום ולאמו נעמי בת הרב אברהם יוסף צינוביץ (נכד מצד אמו להרב אברהם יוסף צינוביץ זצ"ל, הרב מלומז'ה. מזקני ההוראה המפורסמים בפולין. מחבר ספר "סלסלות יוסף").

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) עברה משפחתו ללומדה.

התחנך בבית סבו הנ"ל ובישיבה הגדולה בעיר זו, כתלמיד מובהק להגאון ר' י. מ. גורדון, ראש ישיבת לומז'ה. כמה שנים למד בישיבת סלונים אצל הגאון ר' שבתי יגל ז"ל.

בד בבד עם לימודיו בישיבות הנ"ל השתלם בלימודים כלליים. מצעירותו היה פעיל בתנועת הציונות הדתית בפולין (בהשפעת זקנו, שהיה מראשוני הרבנים שחתמו על הכרוז המפורסם לגאולת הארץ).

ממייסדי תנועת הנוער "השומר הדתי" ומראשי "החלוץ המזרחי".

ביקר בערים ובעיירות פולין, כנואם ומארגן סניפים, קבוצי הכשרה ומושבות קיץ להסתדרויות הנ"ל.

השתתף כציר בכל הועידות של "המזרחי", תנועת "תורה ועבודה" בפולין.

היה חבר המועצות הארציות לשלושת ההסתדרויות הנ"ל.

היה ציר לועידת הקונגרס היהודי העולמי בפולין וועדת הקרן הקיימת לישראל.

בשנת 1933 נשלח מטעם מרכז התנועה לפביאניץ לכהן כמרכז גליל לודד ובשנת 1934 כמרכז גליל וילנה. מ-1935, עד עלותו לארץ, עבד במזכירות תנועת "תורה ועבודה" בורשה. מטעמה שימש כנציג במוסדות שונים: במשרד הארץ-ישראלי; הועד האנטי היטלריסטי בפולין; ועד השקל הארצי וכו'.

בתקופה זו הרבה להשתתף באספות פומביות, כינוסים וועידות בכל רחבי פולין.

בהיותו בוילנה ואחר כך בורשה, שימש גם כמזכירו של הרב יצחק רובינשטיין , הרב הראשי לוילנה, שהיה אז הסינטור היחידי מטעם יהדות פולין.

מצעירותו החל למשוך בעט סופר, בעתונות האידית והעברית. פירסם מאמרים ב"יבנה", "הצפירה" ו"היום" (שבעריכת י. הפטמן) בורשה ו"הדרך".

היה חבר מערכת השבועון של המזרחי "די יודישע שטימע". בשבועון זה פירסם מאמרים רבים על נושאים אקטואליים.

בספטמבר 1936 עלה לארץ ומיד השתלב בפעולות "הפועל המזרחי" וארגון "בני-עקיבא".

נבחר כחבר מרכז הפועל המזרחי, מועצת הפועל המזרחי בת"א והמועצה הארצית של בני עקיבא. היה ממיסדי אירגון בוגרי בני עקיבא.

ב-1942 כיהן כמזכיר הפועל המזרחי בירושלים ולאחר מכן נתמנה כמנהל הליגה למען הפועל הדתי

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5174). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5174