Volume 17

Page 5177

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הקמת שכונים בסביבות: תל-אביב, חיפה וטבריה.

תעשיות: בית חרושת לנייר "גול" וביח"ר "חוט-בר" לחמרי ברזל.

מחוץ לשותפויות בחברות תעשייתיות וכלכליות גדולות בארץ.

מייסד ונשיאה של לשכות בני-ברית: "דיזנגוף", "גבעתיים" ו"רמב"ם".

פעל והקים את בנין "בני-ברית" בתל-אביב לתפארת. השקיע בבנין זה זמן, מרץ וכשרונות, לא על מנת לקבל פרס.

בנו: שבתאי טיבר.

פרופ' יובל נאמן

נולד בתל-אביב, כ' אייר תרפ"ה (14.5.1925).

לאביו גדליהו נאמן (ניימן, בן אבא נאמן, מראשוני בוני העיר תל-אביב, ראה כרך ראשון עמוד 520) ולאמו צפורה בת אברהם בן-יעקב.

בגיל 15 סיים חוק לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב. לאחר שנה נכנס לטכניון. שם השלים לימודי ב.ס. בהנדסת מכונות (1945). להם נוסף ב-1946 דיפלומה אינג'ינר. אותה שנה עבד בתכנון משאבות מים במפעל המשפחתי, מהותיקים במפעלי החרושת בארץ.

למן שנת 1940 היה חבר ה"הגנה", ובתקופת לימודיו בטכניון אף גוייס לתקופות ממושכות. ב-1945 למד בקורס הקצינים של ה"הגנה" בפיקודו של יגאל ידין (אח"כ - רב אלוף, וכיום פרופסור. ראה כרך שלישי, עמוד 1534).

מאז קיץ 1946 גוייס באופן מלא ושירת בתפקידים שונים בתקופת המאבק. עם פרוץ מלחמת השחרור שירת בחטיבת גבעתי כסגן מפקד גדוד, ואח"כ כקצין מבצעים חטיבתי, והשתתף במערכה על הדרום והנגב. לאחר המלחמה המשיך לשרת בצה"ל בתפקידים שונים בדרגת סגן-אלוף בחטיבה, ומאוחר יותר במחלקת המיבצעים של המטה הכללי והיה אף סגנו של רב-אלוף י. רבין, לשעבר הרמטכ"ל (ראה כרך שביעי, עמוד 2910).

בסוף 1947 הורשה לצאת לחופשת-לימודים. לפי החלטת הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה דיין (ראה כרך רביעי, עמ' 1792, ובהוספות בכרך זה). יצא לבריטניה כנספח צה"ל, עם היתר לחדש לימודיו אגב התפקיד. בתקופת היותו נספח למד לימודי פיסיקה בImperial College of Science &Technology בלונדון, בהדרכת פרופ' א. סלאם.

בשנת 1951 נשא לאשה את דבורה בת משה רובינשטיין.

ב-1951 נשלח להשתלם בבית-הספר הצרפתי לפיקוד ומטה. בשובו, נתמנה ראש מחלקת התכנון ואחר כך סגן ראש אגף המודיעין, תפקיד בו שרת בעת "מיבצע קדש" (בדרגת אלוף-מישנה).

במאי 1960 שוחרר מתפקידו הצבאי האחרון, ונכנס לפעילות מחקרית מלאה בקולג'. בשלהי 1961 סיים עבודת הדוקטור שלו וקיבל תאר PH.D.של אוניברסיטת לונדון.

את תגליתו המדעית העיקרית (עד כה), מודל האוקטט של הסימטריה היונטרית, הקרוי גם "מערך

השמונה" גילה בסוף 1960. התאוריה פורסמה בתחילת 1961, ומיד לאחר מכן נודע על גירסה שונה במידת-מה אך המבוססת על אותו רעיון עצמו, שהגה אותה פרופ' מ. גל-מן מן המכון הטכנולוגי בקליפורניה, מחשובי הפיסיקאים התיאורטיים בימינו. תורתם של נאמן וגל-מן מהווה יסוד להבנת מקור ועצמת הכוחות החזקים שבין החלקיקים בגרעין האטום, בדומה לתפקיד שממלא המיטען החשמלי בכוחות האלקטרומגנטיים והמסה בכוחות הגרביטציה. התאוריה החדשה חשפה מעין שמיניה של מיטענים (או זרמים) מיוחדים, המשתמרים בריאקציות הגרעיניות החזקות והמאצילים מתוכם את שדות הכח החזק. מסקנה אחת מתורה זאת היא מיון כולל המאפשר לנבא אילו חלקיקים חסרים עדיין ולחשב תכונותיהם. התיאוריה הוכחה כנכונה, כשהצליחו ב-1964 מדעני מעבדת ברוהייבן בארצות-הברית לייצר חלקיק חדש הקרוי "אומגה-מינוס", שהוא מוצר מורכב שרק מערך-השמונה יכול היה להורות על אפשרות היווצרותו - עובדה שהוצעה על-ידי גלמן ונאמן ב-1962 כמיבחן לתורתם. (כיום כבר יוצרו 20 חלקיקי אומגה במקומות שונים). כתוצאה מאישור התאוריה, זכתה פיסיקת החלקיקים בשנתיים האחרונות לשורת הישגים שקדמוה במידה מפליאה.

בשובו לארץ בסתיו 1961, קיבל לתקופה של שנתיים את הניהול המדעי במעבדות נחל שורק של הועדה לאנרגיה אטומית. באותה תקופה הדריך גם קבוצת פיסיקאים צעירים ממסיימי האוניברסיטה העברית והטכניון, והכניסם לפעילות מחקרית בשטח חלקיקי היסוד של החומר. יחד אתם המשיך במחקריו, ואכן לקחה לאחרונה הקבוצה הישראלית חלק

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5177). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5177