Volume 17

Page 5194

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ופרסם מאמרים בעתונים.

עלה לארץ עם הוריו ואחיו ב-1 בינואר 1935.

המשיך ללמוד בישיבת הרב הראשי המנוח ב"צ עוזיאל ב"אהל מועד" בתל-אביב לפני שנבחר הרב עוזיאל להיות רב ראשי לארץ-ישראל.

עם עלייתו לארץ עבד תחילה בפרדס-כץ ובפתחתקוה ואחר-כך בבניין בתל-אביב.

זמן מה עסק בהוראת עברית וערבית במועצת פועלי ת"א והיה מזכיר מועדון התרבות שלה.

ב-1936 הוזמן על-ידי ברל כצנלסון לעבוד במערכת "דבר" ומ-1944 היה חבר קבוע בה.

שנים רבות מילא תפקיד סגן עורך-לילה ואחרכך סופר לעניני מפלגות, עבודה, שכונות ושיכונים וענינים מוניציפאליים.

בשנים האחרונות נתמנה לעורך-יום וטיפל במדורים שונים.

ב-1940 נשא לאשה את שרה בת זכריה וזהרה גוריש מרחובות.

ראשית עסקנותו הציבורית היה המאבק שניהל למען שיכון פליטי יפו במאורעות תרצ"א אשר כתוצאה ממנו הוקמה שכונת "עזרה ובצרון" (כיום "רמת-אליהו") ליד ראשון לציון. היה גם מהמשתתפים בהנחת אבן-הפנה שלה.

תוארו הרשמי כיום הוא "עתונאי", חבר מערכת "דבר", עתון פועלי ישראל.

תפקידיו הציבוריים כיום : חבר המזכירות והמרכז לתרבות של ההסתדרות.

חבר בית המשפט העירוני בתל-אביב.

חבר מועצת ההסתדרות.

מזכיר הארגון הכללי של יוצאי-תימן בישראל.

עורך בטאון יוצאי-תימן "דעת".

חבר מרכז רפ"י (רשימת פועלי ישראל) ועוד.

היה סופר "דבר" בעדן בימי "על כנפי נשרים" ובמערכת-סיני.

מעסקני השכונות העבריות ומהלוחמים לסיפוחן לתל-אביב.

מפעיליה המוכרים של העדה התימנית בארץ ובשטחים כלליים, כמו מוסדות הקרנות הלאומיות.

הוועד לבחירת רבנים ראשיים, ועד ההורים המרכזי ומוסדות תרבות וחינוך.

נבחר כמה פעמים לועידות מפא"י והיה חבר המרכז שלה.

חבר המחלקה ליוצאי-תימן והמוסד לביקורת שלה.

ממייסדיה הראשונים של "אחדות העבודה" (אז סיעה ב') וחבר מרכזה ומזכירותה. עם איחודה עם מפ"ם פרש ממנה וחזר למפא"י.

בימי מאבק דוד בן-גוריון בעניין ה"פרשה" היה מתומכיו, פרש עמו ממפא"י והיה מראשוני מייסדי רפ"י.

במקומות מגוריו - כרם התימנים, גבעות עמל וקרית-שלום - ריכז ענייני הציבור במקום.

גם ב"דבר" היה שנים רבות המזכיר הכללי של הועד.

פעמים רבות היה מועמד לכנסת ולמועצת עירית תל-אביב ואף הופיע ברשימה מיוחדת לקונגרס הציוני הכ"א.

כתב בעתונות מאמרים רבים על נושאים שונים : ב"המזרח", ב"הגה", ב"אומר", ב"דבר השבוע" ו"דבר לילדים", ב"דואר היום", ב"דבר" ושלוחותיו, ב"בטרם", ב"הפועל הצעיר", ב"הדור", ב"חדשות הערב" (כפרשן לעניינים ערביים), ב"המזרח", ב"שלוחות", ב"דעת", ב"מתימן לציון", ב"ספר העתונאים" ועוד. עתים חתם בשמו המלא ועל הרוב בפסיבדונים: רחש, אליפז, חרבונה, חש, סח, ח. מגיב, בן-תימן, בן-שי, אבידן, יהושפט או בחתימת אות אחת: ח.

חיבר שירים שבחלקם נתפרסמו ב"דעת". כשהיה המנוח עזריאל קרליבך , עורר "ידיעות אחרונות" (לפני הופעת "מעריב") עבד לידו כפרשן לענייני המזרח הקרוב ואף השתלם אישית אצלו בעתונאות.

גמר בהצטיינות את המדור לעתונאות באוניברסיטה העברית שנוהל על-ידי דן פינס.

זמן-מה ערך את "שלוחות", בטאון יוצאי-תימן במפא"י, את בטאון עולי רוסיה "מגן", בטאון מזכירויות מועצות הפועלים "בשער" וזמן רב דוברה ועורר בסאונה של תנועת המושבים בישראל.

חבר ה"הגנה" משנת תרצ"ו (1936) והשתתף בקרבות מלחמת-השחרור על אף גילו.

במלחמת העולם השניה היה חבר הועד למען החייל בת"א וטיפל במשפחות המגוייסים באזור כרם התימנים ומחנה-יוסף.

ניצב יוסף בן-פורת

נולד בלודז' (פולין), בשנת תרס"ו (1906).

לאביו אהרן מירז'ירלצקי ולאמו לאה בת ניסן פורטונסקי.

קיבל חינוך מסורתי וכללי בחו"ל.

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5194). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5194