שהלכו היה פורץ בצעקות מעצמת מכאוביו. כל מאמצי הרופאים להצילו היו לשוא.
ביום כ"ה בניסן תשי"ט (3.5.1959) יצאה נשמתו - חדשיים לפני מלאת לו עשרים ושתיים שנים.
בשנת תשכ"ב (1962) הוציאו לזכרו ספר בשם "אבנר קפלן - מכתבים" (הכולל מכתביו למשפחה ולחבריו. הקדמה, במבחן - קווים לדמותו, מאת יצחק מאור , מאמו, ציונים לדרך חייו - בהוצאת הוריו, הוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים וקיבוץ תל-קציר).
מתוכן מכתביו מתברר שקרא הרבה וידע הרבה והביע דעות ורעיונות על החיים, החברה, העבודה, המדינה וכו' בסגנון עברי קל לקריאה.
בת-שבע שריף
נולדה ברמת-גן, כי תמוז תרצ"ז (29.6.1937). לאביה מאיר שריף (בנאי ומנהל עבודה בבנינים. ראה ערכו בכרך זה) ולאמה טובה בת ר' זיסל כץ (נכדתו של המגיד העיוור ממינסק-בוברויפק, וכן היה מכונה "הפרוש מבוברויסק". ראה ספר בוברויסק, חלק א', עמוד 286).
סיימה בית החינוך, בוגרת הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר-כך לימודי השתלמות בלונדון.
נישאה לד"ר ארתור פלדשטיין (מ.ד. יליד ארצות הברית).
מפרסמת מאמרים ושירים בעתונים. בתשכ"א יצא קובץ "שירים" שלה. חברה באגודת הסופרים.
מורה. בניה: יוסף שמואל, זאב בנימין .
יעקב חביב-לובמן
נולד בראשון לציון, י"ח באייר תר"ן (10.5.1890).
לאביו מרדכי לוכמן (חי ופעל בא"י בשנות תרמ"ד-תרנ"ו (1896-1884) 12 שנים, שהיו השנים הראשונות להתישבות החקלאית במושבות ולתחית הלשון העברית כשפה חיה בבית הספר, בבית וברחוב. התחיל כ"מודד המושבות" ולאחר שהתנחל בראשון לציון יסד וניהל בה את בית הספר העברי הראשון ונתמנה גם כמפקח על כל בתי הספר במושבות הנדיב אדמונד דה-רוטשילד. נפטר בשנת תרנ"ו (1896). (ראה כרך ראשון, עמוד 382) ולאמו גיטל בת יצחק יצחקי (ציוני-לאומי, סוחר אמיד בחרקוב).
אביו התאזרח והתעתמן (ויתר על נתינותו הרוסית, ונהיה לנתין עותומני עוד בשנת תרמ"ז (1887) (שלוש שנים אחרי שעלה לארץ) - שזה לפי התאריך המושלמי 1303, וקיבל "תזכרת תורכית".
יעקב קיבל חינוך מסורתי ועברי בבית הוריו. השתלם בירושלים בבית הספר "למל" של חברת "עזרה" ובבית מדרש למורים בירושלים ובאוניברסיטה בגטינגן (גרמניה). נתן שם שיעורים בעברית.
הוזמן כמורה לעברית בגימנסיה העברית בקובנה, ע"י ד"ר מנחם (מכס) סולובייצ'יק (בא"י החליף שמו לסוליאלי ". בשנת 1919 נתמנה כראש המיניסטריון לעניני היהודים בממשלת ליטא והיה חבר בסיים הליטאי. (ראה כרך עשירי עמודים 3513-14).
בחוזרו לארץ (1920) נתקבל לעבודה בחברת "הכשרת הישוב" והיה לעוזרו של יהושע הנקין (ראה כרך שני, עמוד 752) בגאולת קרקעות מהערבים לקהק"ל, וביחוד אדמת "עמק יזרעאל".
נשא לאשה את הנה בת דוד לוין (שעלה עם משפחתו לארץ בשנת תרנ"ז (1897) מלוצין. אחותה דבורה נישאה לאחד ממיסדי העיר תל-אביב (אז חברת "אחוזת בית") מנחם גילוץ (ראה כרך שני, עמודים 1936-37).
עבר לעבוד בחברת "רסקו" ובה שימש כיועץ ומומחה לרישום קרקעות, ובעל יחסים טובים עם השכנים הערבים. הצטיין כיליד הארץ ובקי בלשונותיה, בהתמצאות בענינים וכבעל סגולות: הסדר, הדיוק, הבהירות והיושר, הצליח במעשיו.
כשיצא לגמלאות התמסר להכין ספר לזכרו של