ולאמו אסתר לאה בת ר' אברהם ממזריטש.
קיבל חינוך תורני בחדר ובישיבה בביאלי ובבברויסק.
עיירת מולדתו היתה בסביבה חסידית הרחוקה מציונות.
משה, הגדול ממנו עזב את העיירה ועבר ללמוד בישיבת קובנה והיה מהתלמידים המעולים, שהרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל התפאר בהם.
משה התקרב בקובנה לציונות והשתתף כציר בקונגרס הציוני השני. בשובו לעיירתו בתלבושת אירופית, בני העיירה רננו עליו כעל אפיקורס... דוד הושפע מאחיו והיה לציוני אף הוא, אך לא עזב את העיירה.
בעיירה למד מסגרות והתפרנס ממנה.
בשנת תרע"ח (1918) נשא לאשה את שרה בת ר אברהם. בשנת תרפ"א (1921) עלה יחידי לארץ.
עבד בסבלות ואח"כ החל להסתדר במקצוע-המסגרות וקיבל הזמנות רבות, גם מערים אחרות.
בשנת תרפ"ג (1923) העלה לארץ את בני משפחתו.
בשנת תרפ"ז (1927) בנתה מחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט בנין גדול ב"עוג'ה אלחפיר" בסיני. את עבודת המסגרות הזמינה אצלו. הנסיעה עם שני עוזריו במכונית פורד שבורה שנתקלקלה בדרך וסבלותיהם במקום השומם עד שגמרו את העבודה קיבל ברצון, היות והתעשייה בארץ ישראל התפתחה.
במאורעות תרצ"ו (1935) נחרב בית החרושת שלו ע"י הפורעים הערבים.
לא התיאש, והקים תעשייה למגדנות - ביסקוויטים.
אשתו שרה נפטרה בתל-אביב בשנת תש"א (1941), ובזיווג שני נשא בשנת תש"ג (1943) את שושנה בת ר' וולף ריינר (הסועדת אותו בימי זקנתו).
צאצאיו (מאשתו הראשונה): אפרים (אשתו צביה); חיים (אשתו מוסיה מיוזיטש); מלכה אשתפישל שנלר; מרדכי (אשתו פלורה שליטנר); רבקה אשת יעקב לצלקי.
לוי הלב"ץ
נולד באחוזה ויסוקויי, פלך מוגילוב (רוסיה) בשנת תרנ"ט (ינואר 1899).
לאביו יוסף דב הלב"ץ - סוחר יערות (ראה את הערך שלו בכרך זה) (ראשי תיבות של שם המשפחה : הלוויים בני צדוק - הכהן הגדול של הבית השני) ולאמו פרומה בת יוסף רזומובסקי (סוחר יערות).
קיבל חינוך מסורתי וכללי. המשיך ללמוד כאכסטרן. היות וגוייס לצבא הרוסי, הפסיק בלימודיו, ושירת בו במלחמת העולם הראשונה נפל בשבי הצבא האוסטרי.
בגמר המלחמה חזר מהשבי למקום מושבם של ההורים, בג'נקו בקרים.
שם הצטרף ל"החלוץ" שאחיו ד"ר שמעון היה ממנהיגיו, ושנוסד ע"י יוסף טרומפלרור (ראה כרך ד', עמוד 588).
התכונן לעלות לארץ, לשם זה עבד בהכשרה של "החלוץ" במשקים הגרמנים בסביבה. בראש הקבוצה עמד יצחק שדה-לנדוברג (ראה כרך ג', עמוד 1377).
בשנת תר"פ, 1920, עלה לארץ עם חברי "החלוץ הצבאי".
השתתף ביסוד גדוד העבודה על שם טרומפלדור, שיהודה אלמוג-קופילביץ (ראה כרך ד', עמוד 2005) היה המייסד.
עבד בכביש טבריה-צמח ואחר-כך עבר לעבוד כפועל חקלאי במושבה חדרה.
בראשון למאי 1921, כשפרצו המאורעות בארץ, נתבקש ע"י המועצה המקומית וההגנה במושבה למלאות תפקיד של שומר רוכב בשדות המושבה והסביבה. ואח"כ נשאר בקביעות בתפקיד שומר במושבה.
בשנת תרפ"ג (1923) נשא לאשה את צפנת (נולדה