הבריטית. בשנת 1923 העלה את משפחתו לארץ, לירושלים, ובשנת 1924 הוזמן לפתח-תקוה לנצח על תזמורת "כנור ציון" של העיר. כשהגיע לארץ המנצח גולינקין, שהכירו עוד ממוסקבה, השתתף אתו בייסוד האופרה וניגן בה בקביעות.
בתל-אביב ייסד וניצח על תזמורות אגודות נוער, של מכבי-אש, בית"ר ועוד, וכשנוסדה תזמורת קומפנייץ ניגן גם בה, וכן בתזמורת של "הבימה" ושל בתי-הראינוע.
הוא רכש מגרש בצפון תל-אביב בשנת 1928, הקים עליו צריף עם גן יפה, והיה מן הבודדים שהקימו את היישוב בצפון תל-אביב, חלוץ בכל מעשה שלו.
בשנת 1936, כשהוברמן ייסד את התזמורת הפילהרמונית הישראלית, גייס לשורותיה את פלדמן בתור החצוצרן הראשי, וניגן בה עד צאתו לפנסיה בשנת 1948.
במשך כל השנים עסק בהוראת הנגינה והקים דור של מנגנים, שרבים מהם משתתפים בתזמורות השונות בארץ.
נפטר בתל-אביב ב-י' באלול תש"ט (1949) לאחר מחלה קצרה.
צאצאיו: בת-שבע אשת צבי לוין, לאה קינן, רבקה אשת תנחום ז"ל ברוידה, שרה אשת פריד לנגדון וכרמלה אשת זאב סיפ.
שמעון דב מייזל
נולד ביפו (נוה שלום) בכ"ו כסלו תרס"ט (20.12.1908).
לאביו ר' זלמן יעקב אפרים מייזל (יליד ירושלים.
מעסקני הישוב הישן. ממייסדי בית-הספר "תחכמוני" ביפו. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 97) ולאמו חיה פרידה בת הרב שמעון דב שקלרש (נפטר בתל-אביב, כ"ז חשון תש"ז (21.11.46).
קיבל חינוך מסורתי וכללי. בוגר ביה"ס תחכמוני, ביה"ס הריאלי תחכמוני, ישיבת הרב קוק, אוניברסי טה עברית בירושלים, אוניברסיטת לונדון, Queen Mary Collegeבלונדון.
קיבל תואר של מוסמך להוראת מטמטיקה, חימיה ופיזיקה.
חבר ב- Royal Institute of Public Health and .Hygiene(המכון המלכותי לבריאות הציבורית וההיגיינה שמרכזה בלונדון).
היה חבר פעיל בהגנה בשנות הלימודים בירושלים (1929-31) ובשנים 1938-48 בבת-ים ובתלאביב.
בעבר היה מורה בבית ספר "ביל"ו" בתל-אביב, ומנהל המוסד לאחר צאת המנהל ה' חיים מישורי מישורובסקי לגימלאות (ראה את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1131).
היה מפקח על בתי הספר הממלכתיים הדתיים מטעם משרד החינוך והתרבות במעברות, ביישובי עולים במחוז המרכז ובתל-אביב.
ממיסדי אירגון המורים בבתי הספר של "המזרחי" אשר הפך עם קום המדינה לאירגון המורים הדתיים.
בשנת תרצ"ג (1933) נשא לאשה את רות בת יצחק אריה הלוי רייכנבך. יושב ראש מרכז אירגון המורים הדתיים.
חבר הנהלת בנק "מסד" של הסתדרות המורים בישראל.
יו"ר ועדה ציבורית ליד חסות הנער במשרד הסעד במחוז תל-אביב.
חבר בועדות שונות בעניני חינוך.
כתב ומפרסם מאמרים על תולדות החינוך הדתי בא"י מאז יסוד ה"תחכמוני" (לבנים) ובי"ס "תלפיות" (לבנות) וכו' בבטאון "בשדה חמד".
כיום, מנהל המחלקה לחינוך מיוחד בתל-אביב, וממונה על מפעל ההזנה בבתי-הספר בתל-אביב ועל השירותים הפסיכולוגיים בבתי-הספר.
בנותיו: פועה אשת ר' חיים גרין (בפתח-תקוה) ; שולמית אשת ה' יעקב היימוביץ (במושב נחלים); תמר.
משה לוריא
נולד בירושלים, ח' תמוז תרס"ח (7.7.1908). לאביו ישעיהו לוריא (יליד ירושלים. בן ר' יעקב אהרן בן נתנאל ממוהילב, מצאצאי מהרש"ל ורש"י. מצאצאי ר' ישעיהו ברדקי, מעסקני הישוב הישן בירושלים. ראה את הערך של ישעיהו לוריא בכרך ששי, בעמוד 2455 ושל ישעיהו ברדקי שעלה לארץ בשנת תק"ע = 1810 בכרך רביעי, עמודים 1583-84. בתו חנה היתה אשת נתנאל לוריא (שהיה סופר ומזכיר של כולל רייסן, סוכן ונאמן בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים. ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 1047) ולאמו רבקה מלכה בת הסופר והעסקן של הישוב הישן בירושלים ר' יוסף ריבלין (ר' יושעה) (ממיסדיו ומנהלו של הועד הכללי "כנסת ישראל",