Volume 17

Page 5240

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קרית עבודה בחולון - כאות הערכה לעבודתו בתחום השיכון הציבורי בארץ.

קרית עבודה - הגרעין שממנו צמחה חולון, והוא היה מיוזמיה ומבוניה. הגן יכיל 15 דונם, כולל מגרש משחקים גדול.

יהושע מלר

(ראה כרך א', עמוד 405) אשתו שינה בת יחזקאל לוין ולא גרין.

יוסף מינס

(המשך לערך שלו בכרך ח', עמוד 3184)

שלמה נקדימון (קמינקר)

בשנים 1965-66 נסע בשליחות עתונאית לארצות הברית וגם השתלם שם במדעי העתונאות.

ביום כ"ז בחשון תשכ"ח (30.11.67) נשא לאשה את העו"ד זהבה בת יעקב שרשי. בשנת 1968 פירסם ספר "לקראת שעת האפס"

(הדרמה הפוליטית שקדמה למלחמת ששת הימים).

דוד סיטון (סתהון)

(ראה כרך ג', עמוד 1390 מראשית פעילותו הציבורית התמסר לטיפול בבעיות הנוער של עדות המזרח. בהיותו בגיל 12 יסד בשכונתו "נחלת ציון", את אגודת הנוער "הניצן" שטיפלה בארגון והכשרת הנוער של עדות המזרח, לחנכו ולקרבו לרעיון הלאומי של תחית העם ובנין הארץ. אגודה זו התקיימה עד שנת 1950 ופתחה שני סניפים בשכונות "מזכרת משה" ו"שערי רחמים". ואכן, כמעט כל חברי אגודת "הניצן" ממלאים כיום תפקידים בולטים הן במפלגות הפוליטיות והן במוסדות חינוך ותרבות שונים בארץ ובגולה.

בשנת 1926 נתפרסם ב"דאר היום" מאמרו הרא

שון שהוקדש לבעית ארגון הנוער מעדות המזרח ובו מתח בקורת על התנועה הציונית שלא עשתה כמעט שום פעולה לחינוך הנוער בקהילות יהדות המזרח ברוח התחיה הלאומית, והכשרתו לעליה לארץ. מאז החל להשתתף בקביעות ב"דאר היום". בתחילה הקדיש את מאמריו לבעיות ולהווי של יהודי המזרח, אולם אח"כ החל לפרסם מאמרים בשאלות פוליטיות וציבוריות.

בשנת 1938 בשעת ביקורו של מנהיג התנועה הרביזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי בארץ, היה בין העסקנים הספרדים בירושלים שהצטרפו לתנועה הרביזיוניסטית ועמד בראש פעולת התעמולה בקרב עדות המזרח. בשעת המסע שערך זאב ז'בוטינסקי נגד הרחבת הסוכנות היהודית, עמד לימינו ע"מ לגייס את המוני עדות המזרח למאבק נגד הסגרת ההסתדרות הציונית לידי המנהיגים היהודים הבלתי-ציונים בעולם.

מאז הצטרפותו לתנועה הציונית הרביזיוניסטית, השתתף באופן קבוע בעתונות הרביזיוניסטית בארץ ובגולה. החל מ-1930 ההל לפרסם מאמרים פוליטיים על בעיות המזרח התיכון והקדיש את עטו לבעיית היחסים בין היהודים והערבים והדרכים להתגברות על המכשולים שהניחה התנועה הפאן-ערבית על דרך מפעל הבנין הציוני בא"י.

השתתף ב"בעולם" בעריכתו של משה קליינמן (ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 344). במשך 24 שנים היה חבר מערכת "הבוקר" וערך בו את המדור לעניני המזרח התיכון.

משנת 1966 משמש פרשן מדיני ב"קול ישראל". בראשית 1939 נאסר ע"י הבולשת הבריטית לאחר שערך ביקור בארצות השכנות בשליחות מפקדת "אצ"ל" מתוך מגמה ליצור קשרים עם בני המיעוטים בארצות סוריה, לבנון ועיראק. במסע זה נוצר הקשר הראשון של "אצ"ל" עם בני המיעוטים ששיתפו פעולה עם הארגון הצבאי הלאומי נגד פעולות הכנופיות הערביות שהתארגנו בסוריה ולבנון על מנת להסתנן לא"י ולבצע פעולות טרור וחבלה נגד הישוב היהודי. במשך שנה ישב בבתי סוהר בירושלים ועכו, וכן במחנה המעצר בצריפין לפי חוקי שעת חירום. במחנות ההסגר ערך קורסים בקרב העצורים ללימוד הבעיות של המזרח התיכון והתנועה הערבית.

בשנת 1940 עם פילוג ה"אצ"ל" והקמת הארגון של "לוחמי חרות ישראל" (לח"י) ע"י אברהם יאיר שטרן (ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 1014), הצטרף לקבוצת "לח"י" והמשיך בארגון הפעולה המדינית וגיוס אינפורמציה כבתקופת היותו חבר "אצ"ל" בקרב הערבים. כעבור שבועות אחדים לאחר הפילוג, נעצר שוב בירושלים וישב ב"קישלה" משך חדשים אחדים ואחר שוחרר והוטל עליו מעצר בית משקיעת החמה ועד זריחתה, משך שלוש שנים.

בשנת תש"ה (1945) נבחר לועד העדה הספרדית בירושלים ובשנת 1957 ליו"ר הועד הפועל של העדה. עם הבחרו לתפקיד זה נתן ידו לפיתוח וביסוס מוס

APA citation

Tidhar, D. (1968). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 17, p. 5240). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5240