מתאימות ויציאה להכשרה; נסעו במסגרת החלוץ שע"י צעירי ציון, להכשרה במשק גרמני שע"י הכפר היהודי נובופולטבקה בקרבת ניקולייב; נסיון עם חסין להצטרף לאניות משא המפליגות מאודסה לתורכיה ויוון; עבודה במשק החקלאי של האכרים היהודיים בנובופולטבקה; קבלת שמירה בכרמי הענבים שלהם ; בוא הרעב הגדול לאזור זה מכריח לחזור לפולטבה; נאסר ע"י הקומנדנט של הרכבת, כל תעודותיו האישיות (כולל תעודות המוכיחות השתייכות להחלוץ) נלקחו ממנו; בדרך לצ'ק' (הועדה המהירה לשיפוט) ברח, הסתתר ברכבת שהובילה חיילי הצבא האדום לכיוון פולטבה וחמק ממנה בסתר כשהגיעה לפולטבה.
בשלהי תרפ"ב (1922) - התאוששות מהרעב "נא"פ" (פוליטיקה כלכלית חדשה); הקלה לתקופה קצרה בחיי הכלכלה של האכרים, בעלי המלאכה וגם בתי המסחר; חידוש הלימודים בקבוצה מאורגנת, במקום ראש-ישיבה - תורנות בהכנת שעור בשביל קבוצה; פעולה בין הנוער המאורגן ע"י היבסקים ; שיחות ב"גן הקדטים", ביקורים במועדון הנוער הקומוניסטי למשיכת קבוצות לויכוחים בחוץ.
בתרפ"ד (1924) - עליה לארץ. עבד בבנין ובחרושת בתל-אביב; באביב עליה לירושלים (ביום פתיחת האוניברסיטה); למודים בבימ"ד למורים מזרחי, מפי המורים: ליפשיץ, חכם, אוסטרובסקי ז"ל ועוד. בערבים - בישיבת מרכז הרב. התרשמות מאישיותו ומשיחותיו של הרב הראי"ה קוק זצ"ל.
בתרפ"ה (1925) - עבורה חקלאית בגליל העליון: אילת השחר וכפר גלעדי. בתרפ"ו (1926) - בת"א. כניסה ל"הגנה" (ע"י ליפא לויתן) ; מנהל מחלקת המשמר של "גדוד מגיני השפה"; התארגנות בית"ר ; הצטרפות לקבוצה הראשונה שאורגנה ע"י מנחם ארבר. בתרפ"ז (1927) - משבר כלכלי וחוסר עבודה; בין היוזמים והמארגנים קבוצה בת 60 חבר מחברי ההסתדרות, לעבודה בביצות קקון (בקרבת תול כרם); חרף במאהל סמוך למחנה הבדואים ב"בסה שייך מוחמד" ; עבודה בביצות ; יעור ; אח"כ עבודה בפרדסי עין גנים (ע"י פ"ת).
בתרפ"ח (1928) עבד בת"א. פעילות בבית"ר ובהגנה ; ביקורים בחברון. נסיון לעבודה בסתתות אצל סתתים ערבים בחברון; היכרות עם ישיבת חברון (סלובודקה) ; היכרות עם משפחת חתנו לעתיד הרב רש"י בורובסקי ז"ל.
בתרפ"ט (1929) ארגון ההגנה הגדולה לכותל המערבי תוך התנגשות עם המשטרה הבריטית. תלמיד בביה"ס הראשון לקציני בית"ר בהנהלת ירמיה הל פרין. השתתפות פעילה בהגנת ת"א, תחת פקודתו יחד עם האחים רוזנברג. ומייבסקי (הגר הרוסי, משרידי "הלבנים" הרוסיים).
בתר"ץ-צ"א (1930-31) שמירה בגליל התחתון (עמק הירדן) במושבה מנחמיה (אחרי רצח השומר שם); מפקד בית"ר בגליל, מארגן סניפים ביבנאל בטבריה ובכנרת המושבה; מארגן כנוסי שומרים לגיבוש אירגון השומר בגליל; ביקור בעבר הירדן, בזרקא, עם קבוצת שומרים במטרה להתגייס לחיל הספר.
בתרצ"א (1931) ביקור בירושלים בתשרי; תפילה ביום הכפורים ע"י הכותל המערבי; תקיעה בשופר במוצאי היום; מאסר בעד התקיעה בניגוד לתקנות ועדת הכותל (ב"קישלה"); שוחרר בהתערבותו הנמרצת של הרב קוק זצ"ל.
בניסן חוזר לירושלים ומתמנה כמפקד בית"ר ירושלים; מצטרף להגנה הלאומית בפיקודם של גדעון (אברהם תהומי) ודן (אברהם קריצבסקי). כניסה לועד המרכזי של התנועה הרביזיוניסטית עם יוסף כצנלסון ואבא אחימאיר בהנהלת סיעת "המכסימליסטים".
בתרצ"א נשא לאשה את רחל לבית בורובסקי; שומר בדרום ירושלים.
בתרצ"ב-ה (1932-5) תל-אביב. ארגון בית מלאכה למוזאיקה עם אחיו. עסקנות בתנועה הלאומית; השתתפות בעבודת אצ"ל ; חבר במוסדות התנועה ובארגון העובדים הרביזיוניסטים.
בתרצ"ו (1936) מאורעות דמים. מונה כמפקד אזורי בצפון ת"א; הגנה פעילה בפני כנופיות שבאו מעבר לירקון; ארגון קבוצות אזרחים מהעליה החדשה דאז, לשמירה ולהגנה בחופי הירקון.
בתרצ"ז (1937) שיבה לירושלים; ייסוד ברית החשמונאים.
תרצ"ח (1938) פעילות באצ"ל; כניסה למפקדה הארצית ; עבודה בקופת חולים הלאומית ובהסתדרות העובדים הלאומית.
בקיץ תרצ"ט (1939) מאסר ע"י המחלקה המדינית של הבולשת הבריטית; ישיבה בבית הסוהר המרכזי בירושלים ; פגישה בבית הסוהר לראשונה עם הרב אריה לוין שליט"א ; התרשמות חזקה מאישיותו; ממנו למד אהבת ישראל למעשה. פרוץ מלחמת העולם השניה.
שחרור אסירי אצ"ל (בחורף ת"ש).
בת"ש (1940) חברות בועד קהלת ירושלים כנציג התנועה ; הגברת פעולת ברית החשמונאים ; פתוח הסניפים בת"א ובירושלים.
בתש"א-ג (1941-3) פעילות בחב"ד; ארגון מחנה ישראל בהשראתו של הרבי מליובביץ נ"ע בסיסמה "לאלתר לתשובה ולאלתר לגאולה". עבודה במזכירות הועד הלאומי; נאסר במשרדי הועד הלאומי והובא לבולשת. שם מצא גם את מפקד אצ"ל בירושלים, מאלי; נשלחו לבית הסוהר ברם-אללה והוחזקו בצינוק ; משם הועברו למחנה העצורים בלטרון; ארגון שיעורים ב"תניא" במחנה לטרון בקבוצה מצורפת מחברי לח"י, אצ"ל ופלמ"ח.
בתש"ד-ז (1944-7) פעילות בלח"י; הגברת העבודה בברי"ח; פעילות באגודה למען האסיר עם מרדכי שטנר ז"ל וגדעון האוזנר ; תביעתו לשלום