Volume 18

Page 5328

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ה"מוסר". העילוי הלך בדרכו של רבו הרב חיים סולובייצ'יק שדעתו לא היתה נוחה מ"שיטת המוסר". העילוי אמנם רצה להכיר את רוח ישיבות ה"מוסר" שסלובדקה היתה מן האופייניות להן, אולם הוא לא רצה לקבל על עצמו את עולה של השיטה. בחודש אלול תרנ"ו (1896) נשלח על ידי ראש ישיבת סלובדקה אל "הסבא מקלם", הרב שמחה זיסל , שהיה ראש וראשון לאנשי המוסר. ואולם העילוי בהיותו איש השכל, לא התפעל מסדרי העניינים הפדנטיים ששררו בבית התלמוד-תורה בקלם, מהשיחות שנאמרו שם במתינות מרובה, ולא מצא קורת-רוח בכל האטמוספרה העצובה ששררה שם ותיכף אחרי הימים הנוראים חזר לבית הוריו.

עברו שנים אחדות והעילוי מצא את מקומו בוילנא, "ירושלים דליטא". רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מוילנא, שהעילוי למד אז במחיצתו, נהג לאמר כי אפילו כאשר סברותיו ומסקנותיו של העילוי נראות תמוהות במקצת אין לבטלן, אלא להיפך יש להתעמק בהן ולמצוא את האמת הצפונה בהן. רבי חיים עוזר השווה את חידושיו של העילוי הצעיר לתורתם של גדולי ה"אחרונים".

הגיע היום ווילנא חגגה את סיום הש"ס. חג זה נחוג שבעה ימים רצופים, כל יום בבית-כנסת אחר. לשיא הגיעו החגיגות ביום השביעי בבית-הכנסת של הגר"א. העילוי, בן העשרים ושנים, הוא שנבחר לאמר את ה"הדרן" לסיום הש"ס, ואמנם שבעה "הדרנים", כל אחד בבית-מדרש אחר אמר העילוי, ווילנא יצאה מכליה מרוב התפעלות.

העילוי היה דמות מקורית. כאשר נשא לאשה, בשנת תרס"ב (1902), את חיה רבקה לבית הגביר ר' אברהם אבא רובינציק , החליט לעשות לביתו. הוא לא רצה לאכול לחם-חסד, הוא מיאן לעשות את תורתו קרדום לחפור בה, העדיף להצטרף כשותף לביתחרושת במינסק. אבל בשטח זה לא עזרו לו לעילוי כנראה כשרונותיו והוא הפסיד כסף רב. ואז חזר ונפגש ברבי אהרן רבינוביץ , זה שפגישתם הראשונה הביאה את הנער המבריק לוולוז'ין. בפגישתם זאת היה העילוי כבר בעל לאשה ואילו רבי אהרן רבינוביץ היה חתנו של רבי יצחק יעקב ריינס, רבה של לידא. העילוי נקרא להיות ראש-ישיבה בישיבתו של הרב ריינס בלידא.

הישיבה בלידא היתה בבחינת נסיון חלוצי ומהפכני, ישיבה זאת יועדה על-ידי הרב ריינס, (שהיה מייסד "המזרחי"), למזג, בדרכה של מזרח-אירופה, את התורה עם ההשכלה הכללית. בגרמניה נפוצה כבר שיטת "תורה עם דרך ארץ", אך במזרח אירופה היה הרב ריינס חלוץ, הוא חזה בחזונו בחורי ישיבה, שהם גדולים בתורה ועם זאת בקיאים במדע, בחכמה ובהוויות-העולם.

לכיוון זה של ישיבה נטתה גם רוחו. בבואו ללידא שלט היטב בשפות הגרמנית והרוסית, התמחה במתימטיקה לענפיה השונים וגילה ידיעה אפילו בתורתהרפואה. רוסית למד כשהיה כבן שש ועל ספרי

הלימוד העוסקים באלגברה ובגיאומטריה היה עובר בקלות, במשך שעות אחדות.

הישיבה בלידא, נוסדה בשנת תרס"ה (1905) והעילוי הרצה בה את שיעוריו במשך תשע שנים רצופות, שלוש פעמים בשבוע. תלמידיו רשמו מפיו באותו שנים אלף וחמש מאות שיעורים.

לכאורה צריכה היתה קירבתו של העילוי אל הרב ריינס, הציוני והמהפכן בתחום שיטת לימוד התורה בישיבה, לגרום לקרע בין העילוי ובין רבי חיים סולובייצ'יק , שהיה ידוע בהתנגדותו לציונות החילונית. אולם היחסים בין השנים נשארו טובים כמקודם.

עלייתם של הבולשביקים והמהומות ברחבי מזרח אירופה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, הביאו לסגירתה של הישיבה בלידא. הם טלטלו את הרב פוליצ'יק ובני משפחתו והסבו לו את אחת השואות הגדולות ביותר בחייו: ארגז הכתבים שלו ובו יותר מאלף וחמש מאות השיעורים, שנרשמו בידי תלמידיו, אבד ולא נמצא. בני משפחתו שהכירו את אופיו החזק הופתעו בראותם אותו בוכה. העילוי לא בכה אפילו בשעה של אסונות משפחתיים, אולם מירר בבכי כאשר אוצרו הגדול ביותר ירד לטמיון. אבידה זאת היא הטרגדיה הגדולה הקשורה באישיותו של העילוי, שכן מכל השפע שהוא השפיע במרוצת חמשים שנות חייו לא נותר כמעט מאומה. כמעט, משום שבשנת תש"ז (1947) נתפרסם בארצות-הברית ספר בשם "חידושי העילוי ממייצ'ט". אולם, ספר זה, בו מצויות גם עדויות על חייו ואישיותו של העילוי, איננו אפילו כטיפה מן הים ממה שחידש בימי חייו. החידושים לא הובאו בשפתו של העילוי, הם קשים להבנה בשל ניסוח לא בהיר ואינם ממחישים את היקף ידיעותיו ואת כושרו השכלי והלמדני של העילוי. בכל זאת, למרות הליקויים הטכניים, מהווים "חידושי העילוי ממייצ'ט" למתעמק בהם, למנסים לרדת לסוף דעתו של אומרם, הוכחה ניכרת לגאונותו.

יותר מכל ראש-ישיבה אחר בפולין, חש והבין העילוי ממייצ'ט בהזדמנות הגדולה שמעניקה ארצותהברית לישיבות הגדולות. לאחר סגירת הישיבה בלידא עבר לבית-המדרש "תחכמוני" שבעיר ביאליסטוק, ואף כאן צירף את ידיו ליצור את דמות הישיבה המודרנית.

ואז בשנת תרפ"ב (1922) הופנתה אליו בקשתם של ראשי ישיבת "רבנו יצחק אלחנן", שעל יסודותיה קמה ה"ישיבה אוניברסיטה", לבוא ולהיות ראשהישיבה. העילוי, שכאמור חש בסיכוי הגדול שצופנת ארצות-הברית, עבר לניו-יורק והפך להיות לראשישיבה ב"עולם החדש". ראו בו את ראש-הישיבה המובהק הראשון ממזרח-אירופה, שעבר ללמד בארצות-הברית. מבחינה זאת היה אחד מן החשובים ביוצרי יהדות התורה, במה שנוהגים לכנותה "בבל" של ימינו.

שש שנים הרביץ תורה בניו-יורק. הוא עשה זאת כפי שעשה זאת בליטא וברוסיה בדרכו המיוחדת. בדרך שכולה הגיון ושכל מוצק. העילוי היה אמן בני

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5328). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5328