Volume 18

Page 5343

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1903 נשא לאשה את רגינה בת הרב ד''ר אליעזר גרינהוט , שעלה לארץ בשנת 1893 וניהל את בית היתומים שנבנה ע"י היהודים החרדים מפרנקפורט (ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמודים 169-70). רעיתו נפטרה ביום י"ד אדר ב' תשי"ד (19.3.1954).

כעבור זמן קצר התיישב בקהיר (מצרים) ונתפרסם כרופא עיניים מומחה ומצליח. היה גם מנהל מרפאות העיניים בבית החולים היהודי בקהיר.

היה שם נשיא בני-ברית.

ייסד שם הרבה מרפאות למחלות עיניים בעיקר לעניי העיר, ע"י החברה הפילנטרופית.

הגיש עזרה לכל נצרך מחוסר אמצעים.

בכל שנה ביקר בארץ.

גר בירושלים משנת 1935.

עד 1949 היה מבקר מפעם בפעם בקהיר.

שניים מבניו - הלכו בדרכו והשתלטו במקצוע רופאי עיניים.

נפטר בתל-אביב, י"ב כסלו תשכ"ב (20.11.1961) והובא לקבורה בקרית שאול בתל-אביב.

צאצאיו: אלה אשת העו"ד אשר קניג מירושלים ; וילי (רופא עיניים בחיפה); רודולף , רופא עיניים ומנתח בת"א (ראה את הערך שלו בכרך זה); ליאו (מהנדס כימי ברמת השרון); ססיל אשת המהנדס משה ברמן.

נח שפירא

נולד בקישנוב (בסרביה, רוסיה), בשנת תרכ"ג (1863).

לאביו שלום שכנא שפירא.

קיבל חינוך מסורתי וכללי, השתלם בהנהלת חשבונות.

עבד בבתי מסחר כמזכיר וכמנהל חשבונות. היה מראשוני חובבי-ציון בקישנוב.

ביחד עם העסקנים מאיר דיזנגוף, יצחק חיותמן ושלום אלטמן ז"ל (הערכים של שלושתם תמצא באנציקלופדיה הזאת ובכרכים שונים) עשו תעמולה לעליה לא"י. יסדו בקישנוב ובערי בסרביה ספריות לבני הנוער, וההשפעה היתה גדולה. הוא הקדים את חבריו הנ"ל בעליה לארץ בשנת תר"ן.

בשנת תרנ"א (1891) נשא לאשה את בתיה מא דנסקי, היתה מפורסמת כפעילה באותם הימים ברוסיה. נפטרה בליסבון בשנת 1963 בשעה שביקרה שם את בן אחותה טרלו שהיה מתלמידי מקוה ישראל הראשונים והיגר לליסבון. שם עלה לגדולה, והיה ידידם של שרי הממשלה שהציעו על ידו את המושבה "אנגולה" להתיישבות יהודית.

היה מראשוני הפועלים ברחובות, בחדרה ובזכתן יעקב (בתקופת יסוד המושבה באותה שנה שעלה לארץ והיה במשך 15 שנה מזכיר ועד הפועלים). עבד יחד עם חברו יצחק חיותמן שעלה אחריו באותה שנה (חיותמן היה מ-5 מייסדי "אחוזת בית", היא תלאביב, בשנת 1908. ראה את הערך שלו בכרך ראשון,

בעמוד 437). בשנת 1968 הופיע ספר "עם יצחק חיותמן \_ בייסוד מטולה ותל-אביב" בעריכת בנו זכריה חיות (ראה את הערך שלו בכרך זה) ובהוצאת אחיו הרצל חיותמן מחיפה והמשפחה). ברחובות יסד את אגודת הפועלים שנתקיימה עד

לימי העליה השניה.

בשנת תרנ"ה (1895) ניהל משא ומתן עם הבארון רוטשילד ליישב את ותיקי הפועלים מזכרון יעקב וסביבותיה (טנטורה) והביא לפניו את תביעות פועלי היקב בראשון לציון.

היה מיוזמי יסוד מטולה.

פירסם שירים ארצישראליים ושירי עבודה בעתוני א"י ועוד בפס': "בר-נש". (אודות אחד הפועלים במושבות). כמה משיריו היו מושרים בציבור, בייחוד נתפרסם שיר העבודה העממי "יה-חי-לי-לי-עמלי לי'', לכן תרגם את שיר "המחרשה" לאליקים צבנצ'ר.

בספרו של משה סמילנסקי הוא מקדיש לו פרק מיוחד.

לפני כשנתיים הופיע ספרון מאת מנשה רבינא ובו תיאר את חייו של המנוח.

ברל קצנלסון התעניין בעזבונו הספרותי והעביר אותו אל ארכיון העבודה של פועלי א"י בתל-אביב.

בשנותיו האחרונות התפרנס מעבודות משרד וחנוונות זעירה.

חשוך בנים היה.

נפטר בתל-אביב, י"ט טבת תרצ"א (31.12.1930) והובא לקבורה בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בתל-אביב.

זכריה חיות (חיותמן)

נולד בליפעויץ (רוסיה), י' אלול תרמ"ח (1888).

לאביו יצחק חיותמן (אחד מ-5 מייסדי חברת "אחוזת-בית", היא תל-אביב, בשנת 1908. מעסקני הישוב בימים ההם. השנה הופיע ספר על חייו, בעריכת בנו זכריה "יסוד מטולה ותל-אביב". ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמודים 437-38) ולאמו

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5343). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5343