Volume 18

Page 5389

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שרות זה גם בביה"ח "הדסה" בירושלים, הוזמנה ע"י המפקחת לף לשמש כסגנית בשרות הנ"ל. באותו פרק זמן נפתחו שש מרפאות פנימיות למבוגרים, שתיים לילדים, מרפאה חירורגית ומרפאת עיניים שהיוו חלק מהשירות הרפואי הסוציאלי. שימשה כסגנית בפיקוח המרפאות הללו.

בשנת 1945 השתתפה במשלחת רפואית שנשלחה ע"י הסוכנות היהודית לאי "מאוריציוס" להחזרת גולי מאוריציוס, כ-1500 פליטי אניות המעפילים פלנטק פסיפיק ומילוס, שהוצאו בכוח מעתלית ונשלחו ע"י השלטון הבריטי לאי בחוף האוקינוס ההודי.

בסוף 1945 חזרה האחות לף לארה"ב והיא נתמנתה למפקחת השרות הרפואי הסוציאלי. נתנה שיעורים ושימשה מדריכה מטעם השירות הנ"ל לתלמידות ביה"ס לאחיות שע"י ביה"ח "הדסה" בת"א ובקורסים לאחיות מוסמכות ברפואה ציבורית בתל-אביב.

חברת ההגנה משנת 1935.

באפריל-מאי 1948 במערכת הדמים של ראשית ימי מלחמת השחרור, התנדבה לעבודה בבית-חולים צבאי, נתמנתה כאחות אחראית מטעם הש.ר. בביה"ח מס' 5 אשר נפתח ב-2/6 בתל-השומר בצריפי המחנה הצבאי הבריטי. נפתח ב-40 מיטות והתפתח בזמן קצר ל-350 מיטה, שהיה היסוד לביה"ח "תל-השומר" של היום.

עם השתחררה מביה"ח "תל-השומר" חזרה לעבודתה בשירותי הרפואה הציבורית של עיריית תל-אביב והמשיכה בהדרכת תלמידות. כאחות אחראית לשרותים הרפואיים הסוציאליים בביה"ח הדסה ת"א ובביה"ח העירוני ליולדות ומאז פתיחת בי"ח "איכילוב". בתוקף תפקידה מקיימת קשר אמיץ עם שירותי בריאות ועם המחלקה לעבודה סוציאלית בת"א וברחבי הארץ, אשר חולים הנמצאים בטיפולם אושפזו בבי"ח "איכילוב". מקיימת עבודה משותפת יעילה מאוד עם אירגון "י.ע.ל." (יד-עזר-לחולה) שע"י ביה"ח המונה 250 חברות ומספק את מרבית ההוצאות לשיקומם של חולים נצרכים. הנהיגה דרכן ועל ידן ביקורי בית

לחולים גלמודים המתאוננים שאין הדלת נפתחת אצלם, במרחבי העיר ת"א-יפו.

ניחנה בלב טוב ומסירות ללא גבול לחולים, המוצאים בה נחמה ועידוד במצוקתם, כפי שמשתקף ממכתבי התודה הרבים אשר בארכיונה. המכתבים הכתובים בשפות שונות מעידים כי עבודתה בשדה הרפואה היא עבודה שבלב: "במגעי אתך הרגשתי תמיד את הדופק האנושי, עשית ופעלת למעלה ממילוי תפקידך והשקעת הרבה כוחות"; "בנוכחותך הרגשתי עידוד, הקלה, מסירות והצלה"; "את היית למעני אחות, אם, מורה ומנהיג"; קרוב חולה מאמריקה לאחר פטירתה כתב: "זו נחמה גדולה לדעת שישנם עדיין אנשים חמי לב כמוך אי שם בעולם". המנוח הד"ר חיים יסקי , מנהל הסתדרות מדיצינית "הדסה", כתב להנהלת ביה"ח הדסה ת"א ב-1946: "אנו מודים לכם ולגב' בירנברג על העזרה החשובה הניתנת לנו על ידיכם ביצוע החקירות הסוציאליות. הדו"חות של האחות בירנברג מצטיינים בדיוקם, ערוכים בצורה נאה ומוסרים תמיד תמונה מלאה על המצב הבריאותי והכלכלי של נושא החקירה. אנו והסתדרות נשי "הדסה" מעריכים מאוד שרות זה".

נטיה זו לעבודה שבלב, ירשה מאמה המנוחה שהקדישה חייה לעזרת-הזולת.

כותבת לעתים בחוברת "האחות בישראל" וב"שערים", בטאון עובדי עירית תל-אביב. נשואה למרדכי רובינשטיין (פקיד בתחומים כלכליים, ועסקן ציבורי).

צאצאיה: אליקים (בוגר האוניברסיטה העברית בתואר ב.א. במזרחנות, מסיים לימודי משפט. מעורכי "מערכות" בצה"ל); אברהם (בוגר תיכון עירוני ב', משרת בנח"ל מוצנח).

ברוך מבורך-אוסטרובסקי

נולד ביעליסבטגרד (רוסיה) בחנוכה תרכ"ו (1865).

לאביו משה אוסטרובסקי (משפחה חסידית).

קיבל חינוך מסורתי בהתאם לרוח החסידות. במשך השנים למד בכוחות עצמו וקנה דעת בערכי היהדות ובהשכלה כללית.

נשא לאשה את רחל בת ישראל ורייזע קלוצוק שנולדה בקלרש (בסרביה). קיבלה חינוך עברי לאומי בקשינוב. משכה בעט סופרים ובימי הפרעות בקישינוב, שימשה כסופרת של העתון האידי "דער פריינד" ואח"כ כשעלו לארץ פרסמה מזמן לזמן רשימות ומאמרים. ביתם בקישינוב היה בית ועד לחכמים וסופרים (ראה את הערך שלה בכרך ט"ו, בעמוד 4754). נפטרה בתל-אביב, א' ניסן תש"ז (22.3.47).

בקישינוב היה לבעל בית מסחר לספרים וספריה.

היה פעיל בענייני הציונות והקהילה בקישינוב.

בשנת תרנ"א (1891) התכונן לעלות לארץ. נסיונו זה הופר ע"י האיסור שהוצא מטעם השולטן התורכי על הכניסה לא"י.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5389). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5389