צאצאיו: רפאל אדר (רופא חירורג בבית החולים "תל-השומר"); אסתר אשת שמשון דן יולס .
מתתיהו שני (שנידרוביץ)
נולד בנס-ציונה, בכ"א באדר שני תרס"ה (28.3.1905).
לאביו מיכאל שנידרוביץ ולאמו טובה (גיטל) בת אברהם אבא טפר (ראה כרך שני. עמוד 785).
אביו נולד בדוינסק (לטביה, ריסיה) בשנת תרל"ד (1874) ועלה לארץ עם הוריו ובני המשפחה בשנת תרנ"א (1891). ב"נס-ציונה" היה מראשוני הבונים ברחוב תל-אביב. בשנותיו האחרונות היה מנהל עבודה בפרדסי יק"א בנס-ציונה. היה משתתף פעיל בתזמורת הידועה של ראשון-לציון, כנגן כלי-נשיפה. בימי מלחמת העולם הראשונה נתפס ונאסר על-ידי המשטרה התורכית, סבל נדודים רבים יחד עם חבריו, חלה ומת בבית-החולים הצבאי בדמשק בחורף תרע"ח (1918) והוא בן 44 שנים והשאיר אשה, שלושה בנים ושלוש בנות.
אמו טובה בת אברהם אבא טפר (ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 785) ויחד עם בני המשפחה איפשרו למתתיהו לסיים חוק לימודים תיכוניים בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב.
את חינוכו היסודי קיבל בבית-הספר העממי בנסציונה ולאחר שעמד בבחינות נכנס לגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. ובהיות לו נטיח למקצועות ספרותיים, בחר במגמה הקלאסית וסיים את לימודיו בהצטיינות במחזור הי"ב.
בעת לימודיו היה פעיל ב"גדוד מגיני השפה" ומעורה בחיי החברה. עם סיום הלימודים בקיץ תרפ"ד (1924) חזר אל המושבה בה גדל והחל לעבוד עם אחיו בן-ציון בנטיעת פרדסים ועיבודם. כעבור שנה הפליג לפורט-סודן, שם עבד בחברת אניות אנגלית גדולה .)Gellatly Hankey Co. Ltd.(בתקופה זו שיפר את ידיעותיו בשפה האנגלית, דבר אשר עזר רבות לפעילותו הציבורית והחברתית בעתיד.
טרם צאתו לעבוד באפריקה, הכיר את חביבה בת אברהם ולאה כץ (ילידת המושבה, אשר מאוחר יותר נשאה לאשה).
אביה אברהם כץ , יליד בסרביה (רוסיה), מראשוני הפועלים ביקב ראשון-לציון, היה חבר ועד הפועלים, נשא לאשה את לאה בת מרדכי הוכברג (ראה כרך ראשון, עמוד 410) מראשוני המתיישבים ואנשי המנין הראשון של נס-ציונה.
בסתיו תרפ"ח (1928) נשא לאשה את חביבה הנ"ל, אשר נלוותה אליו בחזרו למקום עבודתו ל"פורט-סודן".
בשנת 1932 חזרה המשפחה לארץ והחל לעבוד בחברת "פרדס", אשר לה שמר אמונים עד יומו האחרון. בתקופת עבודתו, עבר דרגות ותפקידים בחברה והיה נציג החברה בנמלי יפו ותל-אביב.
בשנת ת"ש (1940) עקב חוסר האפשרות לשווק פרי לחו"ל, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נפסקה זמנית עבודת האגודה וחזר עם משפחתו מתל-אביב לנס-ציונה.
באותן השנים עבד במחנה צבאי בריטי, תקופה קצרה בצריפין (סרפנד) ואח"כ במחנה צבאי בגני התערוכה ולאחר מכן שימש ב"מכון זיו" (כיום "מכון ויצמן") כמזכיר. עבד במחיצתו של הפרופ' טאוב, שעסק בחקר ויצור תרופות עבור צבאות כוחותהברית, כמאמץ מלחמתי.
בשנת תש"ה (1945) חזר אל חברת "פרדס" וכיהן כמזכיר סניף נס-ציונה בשנים 1950-1949.
במקביל לתפקידו זה שימש כמזכיר ועד חקלאי המושבה, הגוף אשר קדם לועד החקלאי שעל-יד המועצה המקומית נס-ציונה.
בתחילת שנות החמישים, כאשר החלו לתכנן בארץ בתי-אריזה ממוכנים ומרכזיים לאריזת פרי-הדר, יצאה אגודת "פרדס" כחלוצה והוא שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי של בית האריזה המרכזי ברחובות, אשר במשך תקופה ארוכה היה הגדול במדינה בהיקף עבודתו ותפקידו.
במשך למעלה מ-10 שנים ניהל בהתמדה ובהצלחה.
בשנת תשכ"ה (1965) נתמנה למזכיר האגודה, בתפקיד זה כיהן עד יומו האחרון.
במקביל לעבודתו הרבה לא נטש את פעילותו הציבורית והיה מבין הפעילים הבולטים באגודת הספורט "מכבי" ו"מכבי הצעיר" ב"נס-ציונה" והחל משנת תש"ד (1944) נבחר ליו"ר הסניף מדי שנה בשנה.
במשך שנים רבות היה נציג נס-ציונה בהנהלת "מכבי", חבר המרכז הארצי והשתתף בוועידות המכבי וב"מכביות" הרבות מאז "המכביה השניה". כמו כן היה חבר פעיל ב"הגנה" ובשנת תש"ח (1948) נתמנה כקצין הג"א חבלי בדרגת פקד.
פעילותו הציבורית הקיפה גם מוסד כלכלי ובמשך למעלה מ-15 שנים היה חבר הנהלת בנק "הלוואה וחסכון חקלאי", אשר במושבה.