רבה, ולא ידע את ההלכה על חובת ההצנעה, טעמו מזריקת אבנים ע"י הילדים למקום שערך את הסדר.
מעשה בקבוצה גדולה של תיירים עשירים שהגיעה בפרוס הפסח של שנת תרס"ד (1904) ממוסקבה לירושלים. ואמרו לחוג יום-טוב שני של גלויות ולהסב לליל הסדר השני במלון "קמיניץ" בירושלים. אך נודע הדבר להרב שמואל סלאנט זצ"ל (ראה כרך א', עמוד 284), שלח שני שליחים אל ליפא קמיניץ, בעל המלון: אם אמנם תאז להרשות לאורחים לערוך ליל סדר שני של גלויות בפרהסיה ולפגוע בכך בכבודה של ירושלים, הריני מודיעך בכל החומרה והקפדנות, שההכשר של בית המלון שלך יישלל ממך לצמיתות. כה תאמר לאורחיך: "את ליל הסדר השני יחוג כל אחד ואחד מהם בהסתר ובצניעה. איש-איש וביתו בחדרו, כשהחלונות סגורים.
ביתו היה פתוח לכל דיכפין, הן לאוכל והן במתת הלוואה, גמילות חסד וכל עזרה אחרת. היה אדיב, בעל לב טוב ורגיש. תרם הרבה להחזקת יתומים ולהכנסת כלה.
נפטר בירושלים י"ב שבט תש"ב (30.1.1942).
צאצאיו (מאשתו הראשונה): רבקה (מחלוצות הגננות בארץ. אחד מחניכיה היה יגאל סוקניק אח"כ רב-אלוף יגאל ידין וכיום ארכיאולוג ידוע. ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1534) אשת יצחק סגל (מורה ידוע, בנם היחיד - אליעזר סגל , חניך וגומר הטכניון בחיפה בהצטיינות, מהנדס בניין); מנדל (סוחר ידוע בדרום אפריקה. נפטר ערירי).
מאשתו השניה): שבתאי (בדרום אפריקה, מנהל בית אבות); מאיר (היה מתורגמן בבית הדין העליון בירושלים, אח"כ מזכיר בית המשפט המחוזי בתלאביב. היה בשנת 1933 מתרגם ראשי במשפט רצח ד''ר חיים ארלוזורוב ז"ל (ראה כרך חמישי, עמוד 2082), מזכיר סגן מושל המחוז בת"א ולאחרונה מזכיר במפעל מרכבים - מפעלי מתכת בע"מ); מתתיהו (טכנאי בקולנוע "ציון" בירושלים); אשר (ניהול מסעדה בממשל הצבאי בירושלים); מיכאל (מהפקידים הבכירים בלשכת משרד הבריאות בקריה, תלאביב); בנימין (מהפקידים הבכירים במשרד הדואר בירושלים); שמואל (מנהל הגאראג' של מאפיות אנג'ל בירושלים); דן (פקיד בעבודות ציבוריות במע"צ, בירושלים); דינה אשת יצחק קלוסקי. מלון קמיניץ נזכר בספרים שונים ע"י סופרים ואנשי הישוב הישן שהכירו בעזרת בעלי המלון בירושלים וביפו.
גב' פין אשת ג'יימס פין, הקונסול הבריטי באמצע המאה שעברה, כתבה בזכרונותיה שהכתיבה בשנת 1913, מזכירה את בתי המלון קמיניץ ומציינת שביתה של מרים קמיניץ אשת מנחם מקמיניץ-בוים הנ"ל, היה המקום היחידי שסיפק לה לחם לבן.
גב' רחל ינאית-בן-צבי (ראה כרך ראשון, עמוד 416) רעית המנוח יצחק בן-צבי ז"ל, הנשיא השני במדינת ישראל, מזכירה לטובה את העזרה והשירות של בתי המלון.
הסופר שמואל יוסף עגנון (ראה כרך שלישי, עמוד 1463) מביא בספרו "תמול שלשום" (2 כרכים את שם המלון.
בספרי האורחים - בירושלים וביפו ובחברון יש למצוא שבחים וחתימות של תיירים ואורחים ומנהיגי הישוב על השירות הטוב של המלון ודאגותיו לישוב ע"י קשריהם עם השכנים והממשלה התורכית כנ"ל.
ד"ר מנדל וסרמיל
נולד בוורשה (פולין), כ"ד ניסן תרע''ט (24.4.1919).
לאביו דוד בן מנחם וסרמיל ולאמו לאה בת מנדל שלוסברג. קיבל חינוך מסורתי וכללי בגמנסיה עברית בוורשה.
היה חבר בתנועת "השומר הצעיר".
עלה לארץ בשנת 1934.
למד בגמנסיה העברית הרצליה בתל-אביב (מחזור כ"ו), באוניברסיטה האמריקאית בבירות (לבנון) בשנים 1944-3.
בשנת 1946 נשא לאשה את גניה בת ישראל גוט פרוינד. בשנת 1949 נסע לארצות הברית, והשתלם באוניברסיטה של "קולורדו" בדנואר קולורדו. ובשנת 1951 קיבל תואר רופא, מומחה למחלות לב ופנימיות.
בשנים 1962-58 היה מרצה ברפואה באוניברסיטה בקולוראדו, בתור מומחה למחלות לב.
בשנת 1967-62 היה אחראי על מחלקת שיקום חולי לב בבית החולים בלינסון ובמרפאה המרכזית בזמנהוף.
כתב מאמרים בעתונות מקצועית על נושאים שונים במחלות לב, עבודות מחקר בענף מחלות לב.
היה חבר ההגנה.
במלחמת השחרור גויס לצה"ל. ובשנת 1949 נסע לארצות הברית להשתלם כנ"ל.
צאצאיו: יהודית, דוד.