Volume 18

Page 5425

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נאמן ופנקסן ראשי ביסוד הבנק היסודי "אידישע פאלקס בנק" קרעטינגען עד 11.19.1923.

במשך זמן ידוע היה מזכיר ועד הקהילה.

רק בשנת 1923 קיבל את הויזה ועלה לארץ ביום 21.11.1923.

בראשון לינואר 1924 נתקבל בתור עוזר למנהל החשבונות של חברת "סילקט" שבהנהלתה של ישראל בנימין רוזוב (ראה כרך שני, עמוד 869).

כעבור חצי שנה נסגר המשרד, ועסק בתרגומים. ב-17.7.1921 נתקבל כפקיד בועד תל-אביב (יכום עירית תל-אביב) ועבד בעיריה עד 31.12.1963 (מהם כ-14 שנים בתור מנהל סניף גביית המסים בצפון תל-אביב).

בעירית תל-אביב היה יו"ר האירגון הלאומי הבלתי תלוי של פקידי העירית.

חבר הועדה לשירותים דתיים של עירית תל-אביביפו בתור ב"כ "תנועת החרות".

בשנת 1924 היה יחד עם ד"ר יעקב וינשל (ראה כרך שני, עמוד 901) ועוד מיוזמי הקמת אירגון האקטיביסטים שקדם לצה"ר.

בכ"ז תשרי תרפ"ז (5.10.1926) נשא לאשה את רוזה בת אהרן יודלמן משבלי (ליטא). היא נולדה בגומל (רוסיה) למדה בגימנסיה ואח"כ היתה אחות רחמניה. לארץ עלתה בא' אב תרפ"ה (22.7.1925) ועבדה בתור אחות מוסמכת בבית החולים.

בהפגנה ליד הכותל המערבי בתשעה באב תרפ"ט, צעד בשורות הראשונות.

חבר מייסד קופת גמ"ח ע"ש הרב קוק זצ"ל שע"י "אחדות ישראל".

בהצה"ר היה פעיל הרבה שנים.

חבריו קראו לו הרביזיוניסט מספר 1 במולדת. וכך הוצג בפני זאב ז'בוטינסקי ע"י ד"ר יעקב וינשל.

היה ממייסדי הסתדרות העובדים הלאומית.

כרטיס מס' 1 ניתן לזאב ז'בוטינסקי ומספר 2 ניתן לו.

היה ציר מטעם "תנועת החרות" לקונגרס הציוני הכ"ו בירושלים (30.12.1964-10.1.1965).

היה כמה פעמים חבר בית המשפט העליון של "תנועת החרות", וכן חבר בועד הבקרת העליונה.

היה הרבה שנים חבר המועצה של תנועת החרות.

ממייסדי האיגוד הדתי "אחדות ישראל" וחבר בועד המרכזי.

בנותיו : חסיה אשת נתן ליברמן; נתניה אשת משה הרשקוביץ.

משה אפרתי (פרייטג)

נולד בשנת תרנ"ב (1892) בעיר שצרצוב (פולניה).

לאביו פרץ פרייטג (היה יצרן בדים שונים ובשנת 1900 היה הראשון שהקים בית חרושת לאריגה בקנה מידה גדול) ולאמו מרגלה בת יצחק פיטוסקי.

בשנת 1894 עבר עם הוריו לעיר בלחטוב.

נתקבל לאיגוד אומני טקסטיל בתור חבר (בצח) תושבי בלחטוב והעיירות סביבתה, עיקר פרנסתם

היתה באריגת בדים בעיבוד ביתי. כמעט בכל בית עמדו כמה נולי יד (סה"כ כ-5,000 בערך) וכל בני המשפחה עסקו במלאכה זו. את חומר הגלם קבלו אחד לשבוע מבעלי התעשייה בבלחטוב והשכר שולם להם עם אספקת האריגים הבלתי גמורים.

אביו כיצרן גדול של בדים סיפק אותם לעיר לודז', הוא גם סיפק זרם חשמלי לתאורה לתושבי העיר.

למד ב"חדר" וגם בבי"ס חילוני. עבר אחר כך לברנו (צ'כיה) ושם למד בבי"ס גבוה לטקסטיל. השתלם בתור טכנאי טקסטיל.

בגמר למודיו המשיך לעבוד בביהח"ר של אביו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914.

ילדותו עברה עליו בתקופה סוערת מדי. ההתרחשויות מסביביו והמאורעות הגדולים השאירו עליו רושם עמוק. לנגד עיניו גוייסו קרוביו לצבא הרוסי במלחמת רוסיה-יפאן.

בקישינוב ובערים אחרות ערכו פוגרומים ביהודים.

משפט בייליס (עלילת דם) החזיק במתח עצום את היהודים. הקוזקים דרסו ורמסו את כל אלה שהתקוממו נגד השלטון. התעוררות גדולה היתה בין הפועלים והתלמידים בבתי-ספר ואלה התקוממו נגד הדיכוי והניצול בדרשם חרות ותנאי חיים אנושיים.

בימים ההם הגיעה אליהם בשורת ההתישבות של היהודים בא"י ועל פעלו של הד"ר זאב הרצל, התעניינות מרובה הוקדשה לתנועה הציונית ולידיעות מהקונגרסים הציוניים.

אז החליט לעזוב את פולניה. והצטרף לתנועת "צעירי ציון" בלודז'. היה פעיל בתנועה זו יהשתתף בקונגרס הציוני ה-11 בוינה (2-9.9.1913).

נתקבל לאיגוד אומני טקסטיל בתור חבר (בצך).

לצבא הרוסי התייצב ב-1913 ושוחרר.

המלחמה שפרצה גרמה להתרושות היהודים. אנשים נעקרו ממקומם ואלו רעבו ללחם. פעל אז מטעם הג'וינט בהגשת עזרה לנצרכים. נפתחו מסעדות ובתי תה, חלקו צרכי אוכל, נפט וגם כספים לעניים.

כן פעלו בפתיחת ספריות, אולמי קריאה, מועדוני ספורט ואירגון להגנה עצמית.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5425). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5425