Volume 18

Page 5430

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעם הזה מנטאליות שבתאית מובהקת. האכזבה עם אובדן השטחים עלולה להביא למפולת פנימית שתוצאותיה יכולות להיות חמורות, לא יפרוץ מרד. אין סכנה. אף פעם לא יפרוץ כאן מרד על שום דבר. רק התערערות טוטאלית של המוראל. גם אחרי שבתי צבי, היתה מפולת של היהדות, שאולי לא התאוששה ממנו. ואני חושש מהמנטליות המשיחית".

כיום, פרופ' לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

העורך הראשי של האנציקלופדיה העברית הכללית בהוצאת "מסדה".

העורך של מדעי הטבע, וכותב את הערכים של כימיה, ביולוגיה ורפואה באנציקליפדיה הנ"ל.

צאצאיו: אורי (רעיתו: יפה חפץ ; יוסף (רעיתו: שושנה זוננשטיין); מרים אשת אברהם עופרן; אליהו מנחם (רעיתו: דניאל גיטר); אלחנן (רעיתו: שירה אושר); יסנה.

ברכה (בוניה) קצנלנבוגן

נולדה בשנת תרמ"ג (1883) בלובלין (פולין).

לאביה מנחם רוזנברג ולאמה זלטה לבית רפפורט.

לאחר חינוך תיכוני, למדה בבית-ספר למילדות בווארשה.

נישאה בתרס"ח (1908) לישראל קצנלבוגן (מצאצאי ר' שאול וואל, מראשי יהדות פוליו במאה ה-17, הידוע באגדות-העם כ"מלך ליום אחד" של פולין.

בעלה עמד בראש הבנק הקואופרטיבי של לובלין, ועם יסוד ה"ג'וינט" בפולין עמד בראש סניפו בלובלין.

כן שימש כנבחר מטעם המעמד הבינוני וה"פולקיסטים" - המפלגה היהודית העממית, מיסודו של ההיסטוריון שמעון דובנוב - בועד הקהילה ובעיריית לובלין.

בשנות השואה נספה במחנה-ההשמדה במיידאגיק).

במשך שנים רבות היתה פעילה בתנועה הציונית בפולין (בצעירותה היתה תקופה מסויימת חברה

במפלגה המהפכנית הרוסית "ס. ר." (סוציאליסטים ריבולוציונרים), אך מתוך הכרה עזבה את המפלגה והצטרפה לתנועה הציונית, לה התמסרה בכל נפשה), וכן בעבודה סוציאלית מקומית.

במשך שנים עמדה בראש "אגודת נשים ציוניות", והיתה פעילה מאוד למען "קפא"י" (קופת פועלי ארץ-ישראל)".

הקדישה הרבה מזמנה וממרצה לבית-היתומים שעל יד הקהילה היהודית, ודאגה כאם רחמנית להזנת הילדים, להלבשתם ולחינוכם.

דאגה לאישפוז חולים מחוסרי-אמצעים בביתהחולים היהודי. שימשה כתובת לכל נצרך הזקוק לעזרה,

בית הקצנלנבונים בלובלין היה ידוע בכל פולין כבית ועד ואכסניה-של-כבוד לעסקני יהדות פולין, וכן לאורחים-שליחים מארץ-ישראל בביקוריהם בלובלין.

בתרצ"ג (1933) עלתה לארץ, כדי לסלול דרך למשפחה כולה (והימים ימי ממשלת המנדט, וקשיי העליה והקליטה). שתים מבנותיה נישאו, ועלו לארץ. עלו גם שני בניה הצעירים, שעבדו ולמדו.

היא השתקעה בתל-אביב והמשיכה בפעולותיה הציבוריות: ב"בנות ברית" של עולי פולין וב"ויצו".

לאחר מחלה קשה, נפטרה בכ"ט באלול תרצ"ח (26.8.1938), והובאה למנוחות בבית-העלמין בנחלת יצחק, בתל-אביב.

צאצאיה: זהבה (זלטקה-קטקה), אשת זאב אלבינ גר, אגרונום ומנהל פרדסים ברחובות (נפטרה בכ"ה אב תש"ך (18.8.60); חנה (אנז'ה), אשת המהנדס יוסף רושגולד (מנהל החברה "יוסף רושגולד ושות' למכונות מים וציוד טכני" בתל-אביב); רעיה (רופאה), הוסמכה באוניברסיטת פאדובה באיטליה. נספתה בשנות השואה בגיטו פולאווה, פולין; מנחם (מנהל מחלקה במשרד-הבטחון של מדינת ישראל); אביגדור (עבד כמה שנים כקצין-חוקר במשטרת מחוז תל-אביב, וזה שנים מנהל מחלקה בחברת-הביטוח "ציון" בתל-אביב).

פרופ' מריון-מכס מושקט

נולד בסובאלק (פולין), כ"ח חשון תרע"ו (5.11.1915).

לאביו מרק (מנדל) בן הרב מרדכי מושקט ז"ל (בן-דוד של הסופר ד"ר אריה פרידמן ומרדכי אלט שולר, ממייסדי "חובבי-ציון" ברוסיה) ולאמו סופיה (שפרה) בת הרב יצחק גרשון הולצברג-הולברסקי.

קיבל חינוך תיכוני, למד משפטים, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטאות: וורשא, פריס ונאנסי (צרפת).

בערב כיבוש ווארשה בשנת 1939 ע"י הנאצים, גוייס לצבא הפולני. נפל בשבי בליטא ושוחרר בווילנה, ועם פרוץ מלחמת גרמניה בברית המועצות, ברח לפרטיזנים ואתם הגיע לברית המועצות, אחרי הסכם

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5430). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5430