Volume 18

Page 5437

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1925 נשא לאשה את גרטה בת זיגמונד גוטפריינד.

בשנת 1949 עלה לארץ.

המומחה לייצר "יין הנשיא" - השמפניה של כרמל מזרחי בראשון-לציון וזכרון-יעקב.

תרם רבות לחיזוק כלכלת המדינה ולהעלאת רמת יינות "כרמל מזרחי", בפרט היין הנ"ל, שזה הפטנט שלו ושיווקו בכל רחבי תבל, והינחיל להם מוניטין עולמיים.

בנו: ד"ר יאן - יחזקאל (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמודים 5433-34).

ר' חיים קלצקין

נולד במיר (ליטה) בשנת תרל"א (1871).

לאביו משה קלצקין ולאמו תיענה.

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת מיר.

בשנת תרמ"ה (1885) עלה לארץ עם הוריו.

המשיך בלימודי תורה בישיבת מיר בירושלים. בהיותו עילוי, מובטח היה לו עתיד תורני. ואולם, רוח החלוציות שנשבה בארץ עם העלייה הראשונה, עוררה אותו לחיי עבודת-כפיים, והוא עזב את הישיבה, למגינת לבם של רבניה, והצטרף אל ראשוני החלוצים.

החל את עבודתו בחקלאות במושבות יהודה. לאחרמכן הצטרף אל ראשוני המומחים לתעשיית חביותהיין הגדולות אשר ביקבי אם-המושבות, ראשוןלציון, רחובות וזכרון-יעקב.

נשא לאשה את לאה בת ישראל שלמה וינשטיין, ילידת העיירה ויסוקר (ליטא), נולדה בשנת 1871.

עלתה לארץ בשנת תרמ"ה (1885) בגיל שמונה, עם אביה ומשפחתה. אמה גולדה רייזל נשארה לחסל את רכושה הרב, ובדרכה לארץ עקבו אחריה, ובמלון באודיסה נשדדה ונרצחה.

את ימי ילדותה עשתה בבית אחותה, שהיתה נשואה למרכוס קמיניץ, בעל המלון בירושלים. היתה

מקפידה מאוד במצוות הדת (ראה את הערך שלו בכרך זה).

בדירתה בנוה-צדק נתנסתה בכל הנסיונות הקשים שעמד בהם היישוב העברי הקטן אז. טובת לב וצנועה נענתה תמיד לקריאת רופא השכונה, וטיפלה יומם ולילה בהולים גלמודים, ביולדות חולות ועניים. וכל זאת עשתה בהתנדבות. אמרו עליה שהיתה האחות הסוציאלית הראשונה בעירה. בזמן הגירוש מיפו אספה אליה יתומים, קרבנות הגירוש, וטיפלה בהם חודשים רבים עד שהועברו למוסדות ציבוריים. בעבודתה במחיצת הרופא קנתה ידע רב בטיפול בחולים, ולא פעם הצילה ילדים ע"י הנשמה מלאכותית. חינכה את בנה ובנותיה ברוח העבודה והדאגה לזולת. נפטרה

בגיל 78 (כ"ג אב תשט"ו) והובאה לקבורה בקרית שאול.

ב-1901 שכר דירה בנוה-צדק, וב-1904 הקים בחולות אשר בנוה-צדק, בשורת הבתים של חברי "אחוה", את ביתו, על טהרת העבודה העברית.

סייע רבות בהקמת בית-הכנסת בנוה-צדק, הן בעבודת בנייה והן בתרומות כספיות נכבדות. בביתכנסת זה היה נוהג להתפלל שלוש פעמים ביום, ובהיותו מחונן בקול ערב היה משמש כחזן שלא על מנת לקבל פרס. בערבים היה מנגן בכינור, להנאת בני המשפחה ואורחיהם.

עם בוא עולים חדשים, מחוסרי אמצעים וההכשרה, קיבלם לעבודה, הדריכם, וכקבלן בנין, אשר קיבל חלק מהרווחים, היה מחלק את רווחיו עם הפועלים שווה בשווה.

כאשר אברהם קריניצי (כיום ראש עירית רמתגן), עמד להכניס למקצוע הנגרות בארץ מיכון, שנשקפה ממנו סכנת אבטלה למספר פועלים, התייצב בראש המאבק נגד מזימה זו, שכן באותה תקופה נחשב המיכון לאויב הפועלים במדינה, ואמנם נגרמה אבטלה עקב החדרתו של מיכון זה. מצד שני חסרו בעלי מקצוע בנגרות בארץ והדרישה לבניינים היתה רבה.

למרות היותי אדם שקט ונחבא אל הכלים, נרתם

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5437). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5437