Volume 18

Page 5442

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דות ציבוריות שנעשו במושבות ע"י שלטונות הצבא, לעומת המתנגדים שטענו כי תפקיד הפועל העברי הוא לכבוש את עבודת האדמה ואסור לעבוד עבודות אחרות. היות והוא היה מהמעטים ששלטו בשפה האנגלית וקל היה לו להידבר עם שלשטונות הכיבוש.

עם הקמת הגדוד העברי בארץ, היה בין הראשונים שהתגייס ושירת בו כשלוש שנים.

לאחר השחרור נתמנה למנהל הדואר בחדרה. הצטיין בתפקידו והתחבב על תושבי המושבה ביחסו החברי.

בשנת 1922 נשא לאשה את צביה בת חיים קלצקין ולאמה לאה בת ישראל שלמה וינשטיין. (נולדה בפתח-תקוה, בי"א אדר תר"ס (10.2.1900). מגיל צעיר נמשכה לבוא לעזרתם של אנשים בודדים, זקנים וחולים. בגיל מאוחר יותר וישבה לילות רבים ליד חולים, לפעמים חולים קשים מאוד, בהתנדבות.

בביה"ס גילתה כשרונות טובים במקצועות הריאליים, ובסיימה את לימודיה בסמינר ע"ש לוינסקי תל-אביב בהציעה לה המנהל דאז, ד"ר יצחק אפשטיין, לנסוע על חשבון הסמינר להשתלמות בשוויצריה. היו לה עוד הצעות קוסמות, אך מפאת המלריה, וכן משום שלא רצתה לעזוב את הארץ, ויתרה עליהן.

בשנת 1921-2 עבדה כמורה במושב מרחביה, אבל המלריה גרמה לה להפסקת העבודה. במרחביה הקימה את הגרעין הראשון של הנוער העובד והלומד. מדי ערב היתה מכנסת בחדרי נערים עובדים אלו, ומלמדת אותם שלא על מנת לקבל פרס, וזאת לאחר יום עבודה מפרך.

כעבור שנים עברה להוראה פרטית. עשתה מחקר מקיף לייעול שיטות הוראה בקריאה וכתיבה, כולל ראשית האלגברה וההנדסה. בין תלמידיה היו גם רבים מחוסרי אמצעים, אשר לימדה אותם חינם. אצל רבים מתלמידיה גילתה כשרונות רדומים, ולאחר שפיתחה אותם, הצטיינו תלמידים אלו בלימודיהם. אפילו תלמידים שלמדו אצלה רק חשבון, העלתה את רמתם לא רק במקצוע זה אלא גם במקצועות אחרים.

על הישגיה הבלתי רגילים בהוראה הפרטית יכו

לים להעיד תלמידיה הרבים, הוריהם, מנהלי ומורי בתי-הספר, וכן חליפת מכתבים מסועפת. כן פורסמה כתבה על שיטות עבודותיה ב"ידיעות אחרונות", למרות כל זאת, ולמרות התערבותם של מחנכים דגולים, לא הצליחה לפרוץ את חומת האדישות של מחלקת החינוך לקבל את שיטות עבודתה).

בגלל מצבו המשפחתי נאלץ לעזוב את המקום ועבר לתל-אביב, וקיבל משרה בתור מנהל חברת מחסני מצרים למכונות (שנוסדה בשנת 1925 ע"י המהנדס שמחה אמבש (חותנו של שר החוץ אבא אבן. ראה את הערך שלו בכרך חמישי, בעמוד 2320). עסק זה התקיים ביפו עד שנת 1941.

עבר לעבוד בחברת "ניר" של ההסתדרות, שבה השקיע את מרצו ומסירותו עד גיל הפרישה.

היה איש ישר דרך וצנוע, לא הלך בגדולות, לא התאונן על מצבו וקיבל באהבה כל אשר נתן לו הגורל.

איש רעים היה וקיבל את הקרוב והרחוק בסבר פנים יפות. אהב לעזור לזולת ונהנה מכל הזדמנות כזאת.

היה יו"ר אגודת הסוחרים בתל-אביב.

נפטר בתל-אביב, כ"ה אייר תשכ"ו (15.5.1966).

בניו: הרצל (משורר ופזמונאי); נחמיה (מהנדס).

נפתלי ריטר

נולד בצ'רנוביץ, בוקובינה (אוסטריה), בשנת תרנ"ד (9.8.1894).

לאביו מנחם מנדל ריטר ולאמו שרה בת יצחק שיוביץ.

קיבל חינוך מסורתי וכללי. גמר בית-הספר הממלכתי בצ'רנוביץ.

במלחמת העולם הראשונה שירת בתור קצין בצבא האוסטרי.

נלקח בשבי ע"י הרוסים ונשלח לסיביר, שם התעסק בפקידות, במישרות גבוהות גם במוסקבה וברלין.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5442). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5442