Volume 18

Page 5460

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חכמה" (פרק לתולדות הכהונה במזרח העתיק).

רשימה של שרידים מהוצאות שאזלו מכבר : "אלשם" (קובץ, לספרות אלשמית, ת"א, תרפ"ד); "התערוכה האמנותית התמידית" (תל-אביב, תרפ"ה, הקדמות - יעקב פארמן); "התערוכה האמנותית הראשונה בא"י" בשנת תר"פ-1920 (הוצאותיו); "תזכיר הסתדרות הרועים בארץ-ישראל" (משה) (תלאביב, תרפ"ז); "תזכיר מחברת נוה שאנן" ביפו-ת"א לצירי הסתדרות הכנסיה הציונית יפו, תרפ"א); "כפר גנים" (גארטן דערפער - תל-אביב, תרפ"ה); "כפר גנים"; "חרתש" להורים (דפוס שוהם, יפו, תרפ"א, עם שם בדוי יוסף בן-עלית, הוצאת "פרפראות"); "המ-וש-אחש" לפסח (באותו דפוס ושם הבדוי); "תחש" - הערה בלשנית (תדפיס מ"תרביץ", שנה י"ב, ספר ג').

נפטר בתל-אביב, כ"ו באלול תש"ך (18.9.1960).

צאצאיו: א. נחמן (מהנדס אזרחי ומודד מוסמך, בראש מדור הכבישים במחלקת עבודות ציבוריות של הממשלה). אשתו: ורדה בת מרדכי פלץ מליטה. ילדיהם : עתניאל (מהנדס בשרות י.ב.מ. רעיתו שרה לבית אוני . מניצולי השואה. אביה ניספה בשואה); מרים (סטודנטית באוניברסיטה העברית בירושלים); רות (תלמידת בי"ס תיכון).

ב. נתן (מהנדס אגרונום, מודד ושמאי מקרקעין מוסמך, עובד בממשלה - במשרד המשפטים), אשתו: שרה בת יצחק ופרידה ברסקי . חברה פעילה בהגנה משנת 1936. אביה יצחק ברסקי עלה לארץ בשנת 1925 והיה ממניחי היסוד לתחבורת האוטובוסים בתלאביב הקטנה. אביו ליב ברסקי , היה במשלחת האיכרים שיצאה בשנת 1888 מרוסיה (ניקובה - כפר ע"י אודיסה) כדי לבדוק אם יש אפשרות להתיישבות חקלאית בארץ ישראל, אכזבת המשלחת היתה גדולה כשמצאו שהארץ "שוממה ואדמתה לא תצלח לחקלאות". האם ברכה ממשפחת רבנים בבריזיפקה ע"י אודיסה. בניהם: 1. דניאל (מהנדס מכונות, עובד בחברה לתעשייה והנדסה בת"א). 2. גדעון (צנחן, נפצע והחלים במלחמת "ששת הימים" בחזית סיני. חבר קיבוץ נחל עוז. נשוי לרחל בת שרגא וריבה גרבר , ממושב גבעת שפירא שע"י נתניה. האם ריבה, ילידת ירושלים דור שני).

ג. חוה (עובדת משרד החינוך והתרבות, מנחה למורים בבתי"ס טעוני-טיפוח, מוסמכת האוניברסיטה העברית, עזרה לאביה בעבודתו הרוחנית ויצקה מים על ידיו. הוציאה לאור ספרי הדרכה למורים בביתספר יסודי, וכן ספרי לימוד בלשון לתלמידים. עיבדה שיטות חדישות המאפשרות לילדים מתקשים לקלוט את הקריאה והכתיבה בלשוננו איחדה בעבודתה זו את הידע הרב שרכשה בתלמודו של אביה עם נסיונה הרב הוראה). בעלה: מיכאל בן משה צ'רנוב מרוסטוב על-הדון. עלו לארץ בשנת 1919, עובד במגן-דודאדום בתל-אביב, עסקן פעיל בארגון הארצי של עובדי מ.ד.א. בישראל. בנם: עמיהוד (סיים חוק לימודיו ברפואה בבי"ס לרפואה בירושלים במסגרת

העתודה האקדמאית, וממלא תפקידו כרופא בצה"ל. נשא לאשה את אנה סטודניצקי, הוריה ניצולי השואה. האב סטיפן , יליד גלייביץ, גרמניה, ונקרא בביתו בשם זלו (שלמה) טיפנברון . נאלץ להחליף את שמו כשנמלט מגרמניה לפולין מפני רדיפות הנאצים. נשא לאשה את קרולינה בת עובדיה (ויקטור) בן משה לייבלאר מאושביץ. יחד נדדו בתקופת השואה עד לב רוסיה, היו במחנה ביערות קרסירה ובגיטו קרקאו, נדדו עד לקזקסטן. שם נולדה בתם הבכירה שושנה. עלו לארץ עם שתי בנותיהם מיד אחרי קום המדינה).

ד. עתידה אשת העו"ד שמואל מכליס (התיישבו בשנת 1957 בבאר-שבע, היה בין עורכי הדין הראשונים שקבעו משכנם בבאר-שבע. עלה לארץ בשנת 1936 כתלמיד האוניברסיטה העברית בירושלים, לאחר שסיים חוק לימודיו בגימנסיה "תרבות" ברובנה. הוריו: משה וברכה מכליס - סוחרים ברובנה, ואחותו ליזה, נספו בתקופת השואה ולא נודע כיצד. בתם: שרה - סיימה תקופת שירותה בצבא. במלחמת "ששת הימים" השתתפה בפעולות הגנה בקיבוץ מגל. לומדת עכשיו רפואה באיטליה.

בנם : משה - משרת בצה"ל כסגן-משנה - חיל שריון.

ישראל קפניס

נולד בז'יטומיר (רוסיה) בשנת תרמ"ה (1885).

לאביו משה בן יעקב דב קיפניס ולאמו אידל .

בתרמ"ז (1887) עלתה המשפחה: הסבא, אשתו וצאצאיו; דוד צבי (ראה כרך ראשון, עמוד 160), משה (אביו של ישראל) וגוסיה לארץ והתיישבו בשכונות נוה שלום ואח"כ בנוה-צדק ביפו. ישראל היה אז בן שנתיים. עד התיישבותם ברחו

בות הספיק ללמוד שנתיים בתלמוד תורה "שערי תורה" ביפו, שנוסד על ידי הרב האשכנזי הראשון ביפו, ר' נפתלי הרץ הלוי ז"ל (ראה כרך ראשון, עמוד 102).

בט"ו באב תר"ן (1890) היה הסבא ובניו מראשוני המייסדים והמתיישבים ברחובות.

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5460). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5460