Volume 18

Page 5467

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במיבנה המחשבה, תש"ב); "המחשבה היהודית בעת החדשה" (א-ב תש"ה-תש"י ואילך); "על גילוי וכיסוי בלשון לביאליק" (תשי"א); "יסודות הפילוסופיה של מארכס" (בעקבות ההנחות על פויארבאך, תשי"ב); "חינוך ופוליטיקה" (תשי"ב); "על התמורה" (פרקים בשאלות העם והמדינה, תשי"ג); "בין עבר להווה" (דרכי ההכרה ההיסטורית, תשט"ו); "על אחד-העם" (תשט"ז); "אמת מידה" (ארבעה שערים בענייני חברה, מדיניות וחינוך, תשי"ח); "היהדות וזכויות היהדות" (פרק בפולמוס האמנציפציה, תשי"ח); "הרוח והאדם" (דיון במעמדו של האדם ביקום, תש"ך); "סוגיות בפילוסופיה (תשכ''ב); "תרבות והומאניזם" (תשכ"ב); "עוצמה ודמותה" (מסה בפילוסופיה חברתית ומדינית, תשכ"ד); "סוגיות בחינוך" (תשכ"ד); "בין עם למדינתו" (תשכ"ו) ו"על האוניברסיטה העברית" (תשכ"ו); עיון ומעשה" (תשכ"ט); "על תחומה של הפילוסופיה" (תשכ"ט).

בשיכפול יצאו הרצאותיו (מבוא לפילוסופיה", תשי"ג); "מבוא לתורת ההכרה" (תשכ"ב); "תורת המידות והמדינה", (תשכ"ג) ועוד.

תירגם עם ש. ה. ברגמן : "מסה על הפילוסופיה הטרנסצנדנטאלית" לש. מימון (תש"א) וספרו של ע. קנט : "בקורת התבונה הטהורה (תשי"ד) ו"בקורת כוח השיפוט" (תשי"ט).

אף ההדיר עם ש. ה. ברגמן את "גבעת המורה" לש. מימון בצירוף ביאורים, מפתחות ומילון-מונחים (תשכ"ו. המבוא יצא בנפרד בתשי"ב).

היה בין עורכי האנציקלופדיה העברית ("מסדה").

חתן פרס טשרניחובסקי, פרס רופין ופרס ישראל.

שימש כרקטור במשך שתי תקופות כהונה 4 שנים. במקומו נבחר ביום 7.6.69 פרופ' יעקב כץ (ראה את הערך שלו בכרך זה). ביולי, עם סיום תפקידו כרקטור, יצא לחו"ל לעבודת מחקר והוראה.

בנותיו: אפרת אשת ד"ר יצחק בלברג ונכד שמואל; נעה.

השופט סיר הרש לאוטרפכט

נולד בעיירה פולנית זולקיאב בשנת תרנ"ז (1897).

לאביו אהרן לאוטרפכט ולאמו דרורה לבית טור קענקופ.

מיד אחרי המלחמה העולמית הראשונה עזב את פולניה ועלה לוינה (אוסטריה). בשנת 1919 גמר שם את חוק לימודיו: משפט ופוליטיקה.

ב-5.4.1923 עבר לאנגליה. ב-20.3.1923 נשא לאשה את רחל בת יחיאל מיכל שטיינברג ממוצא (ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 576).

קיבל בשנת 1927 תואר דוקטור למשפטים של אוניברסיטת לונדון; מרצה ואחרי כן פרופסור שלא מן המנין בלונדון; פרופסור מן המנין (משנת 1937) באוניברסיטת קאמברידג' בתור פרופסור למשפט

בינלאומי. הקתדרה הכי חשוב באנגליה בנושא זה. פרופסור-אורח מזמן לזמן באוניברסיטאות ארצותהברית ובאקדמיה למשפט הבינלאומי בהאג; בשנים 1945 ו-1946 חבר הוועדה הבריטית בעניו הענשת פושעי המלחמה.

ב-1948 יועץ למזכירות או"ם בעניני הקודיפיקאציה של המשפט הבינלאומי.

מ-1951 עד 1955 חבר הוועדה למשפט הבינלאומי של או"ם.

מ-1955 שופט בבית-הדין הבינלאומי בהאג; נשיא או חבר בכמה ועדות-פישור בינלאומיות; חבר המכון למשפט הבינלאומי וחבר האקדמיה הבריטית.

דוקטור כבוד של כמה אוניברסיטאות - אלה ציונים בדרך-חייו, העשירים בפעילות ובהשגים.

היה סופר ומלומד, שהתמכר בכל נפשו ומאודו לעבודתו המדעית, וכל חיבוריו ומחקריו מצטיינים בבהירות-הראיה, בעומק-התפיסה וברחבות-האפקים. נציין כמה מספריו החשובים: "מקורות המשפט הפרטי במשפט הבינלאומי" (1927), "תפקידו של המשפט בחברה הבינלאומית" (1934), "ההכרה לפי המשפט הבינלאומי" (1947) ו"פיתוחו של המשפט הבינלאומי על ידי בית-הדין הבינלאומי" (1958).

בסוף מלחמת העולם השנייה פרסם, בסיועו של הועד היהודי האמריקאי את ספרו "הכרזה בינלאומית על זכויות האדם", נושא שהיה קרוב מאוד ללבו, וכמה שנים אחרי כן אף הקדיש לו חיבור נוסף בשם "המשפט הבינלאומי וזכויות האדם". רבות גם זכויותיו כעורך בתחום מדע המשפט הבינלאומי, הן כעורכן של המהדורות המרובות של ספר-הלימוד למשפט הבינלאומי של אופנהיים, שגדל ורחב בעריכתו המופתית ונעשה לספר-הלימוד הנודע והנפוץ ביותר, הן כעורכם של קבצי פסקי-הדין בתחום המשפט הבינלאומי, ועד לפני זמן קצר גם של "השנתון הבריטי למשפט הבינלאומי".

היה ממניחי יסודותיו, ממעצבי דמותו וממתווי דרכי התפתחותו של המשפט הבינלאומי בימינו. בארבעים שנות עבודתו המדעית, הפורה והמסועפת,

APA citation

Tidhar, D. (1969). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 18, p. 5467). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/18/5467