וכה יבחר; ולא רחוק מדי - שלא יאמרו, חבל על הטרחה, בין כה וכה לא יבחר".
ואמנם, נקבע מקומו במקום הרביעי. באותה הצבעה עברו חמישה מועמדים. מיד עם כניסתו לתפקיד, התחיל פועל במרץ רב. נבחר ליושב-ראש כמה ועדות: ועדת המיכרזים, ועדת הפיתוח העירוני וועדת השיטפונות. עם קבלו את ועדת המיכרזים הכניס בה חידושים רבים והעמידה על דרגה גבוהה של יעילות והגינות ציבורית. הנהיג את הבולטין הרשמי של ועדת המיכרזים, המופיע עד היום הזה ומפרסם את תוצאות המיכרזים השונים.
במבצע סיני ולפניו, היה יו"ר ועדת המקלטים ועשה רבות להבטחת מחסה לתושבי העיר. כתב והתריע רבות על ההזנחה בשדה זה בעיר. בתקופה מאוחרת יותר נסע במיוחד ללמוד את בעיית הקמת מקלטים נגד נשורת רדיו-אקטיבית. ביקר, לשם כך, בארה"ב, באנגליה ובשבדיה. הגיש הצעה מגובשת על הנושא לחברי מועצת העיר.
שנה לפני שנבחר למועצה, פקד שיטפון גדול את תל-אביב. עם הבחרו ליו"ר ועדת השיטפונות למד את פרטי השיטפון הקודם, ולפי זה ארגן פעולות מעקב והצלה, כמותם לא ידעה העיר לפניו. הוא הכין ופירסם מדריך לטיפול בשיטפונות על כל הפעולות המונעות ופעולות ההצלה בעת הצורך. מדריך זה משמש עד היום "שלחן ערוך" לחברי ועדת-השיטפונות ולעובדים המטפלים בהם, כיצד יש לנהוג בבוא השיטפונות. בביקור, שערך בעיריה מומחה ביןלאומי לבעיות אלה, התפעל מפרטי הסידורים והטיפול ואמר, שלא ראה כדבר הזה אף בארה"ב, במקומות המועדים לפורענויות טבע.
היה פעיל בקשר עם גמר בנין "היכל התרבות" בתל-אביב והחיש בהרבה את סיומו. נבחר כחבר להנהלתו.
בקיץ 1957 נסע בשליחות העיריה על מנת לבדוק הצעות למלוות שונים לעיר. כן, טיפל בבירור האפשרויות לכרות רכבת-תחתית, שלהקמתה הטיף בהתלהבות רבה. קיבל את הצעתה של הנהלת "המטרו" בפריז להגיש עזרה ויעוץ טכני והנדסי לתל-אביב בנושא זה, כמחווה של ידידות, ללא תשלום.
הרכבת התחתית חשובה לעיר תל-אביב-יפו, מפני שהיא תפתור את בעיית התעבורה בה. היא חשובה מאד גם מטעמי בטחון, כי היא תשמש מקלט עצום מפני הפצצת אויב.
עם פטירתו של משה איכילוב ז"ל (ראה הערך עליו בכרך שני, בעמוד 981) שהיה סגן ראש עירית תל-אביב-יפו, נבחר הוא בדצמבר 1957, לסגן ראשהעיר. נוסף על חברותו בועדות עירוניות רבות, הוטל עליו לעמוד בראש מנהל יפו, בראש שירותי הבריאות שכללו את בתי-החולים העירוניים (מחלקת האישפוז) ואת מחלקת הרפואה הציבורית (מר"ץ) ובראש מחלקת העבודות הציבוריות.
למרות שכיהן כסגן ראש העיר פחות משנתיים, חלה התקדמות רבה בשלושת הנושאים העיקריים בהם טיפל. הקים ביפו את מגרש המשחקים היפה בעיר, ואולי בכל המזרח התיכון. כלל במה להצגות ושטח מרוצף עבור הקהל, לסידור הצגות באוויר הפתוח. כן היה בו מגרש להחלקה על מחליקים ומסלול מרוץ לאופניים - לילדים - עם רמזור ללמוד כללי התנועה ברחובות. כל המגרש נתון בחורשת עצים בת כשלושים דונם.
אירגן את תזמורת תלמידי בתי-הספר ביפו. כשהופיעו לראשונה, על תלבושתם החגיגית, מלאו רחובות יפו אדם. לבות ההורים רוו נחת, כשדמעות עומדות בעיניהם.
הצליח לשכנע את הנהלת התזמורת הפילהרמונית, לבוא ולנגן באוויר הפתוח, באיצטדיון העירוני ביפו, בהרכבה המלא ובניצוחו של רפאל קובליק , בפני כנס של תלמידי בתי-הספר, ביום העשור למדינת ישראל. היתה זו הופעה ראשונה וגם יחידה של התזמורת ביפו.
טיפל במרץ בקידום ופיתוח המרכז למלאכה ותעשיר, בבאסה, שביפו.
עודד ועזר רבות לניהול החפירות ביפו, שהביאו לתגליות רבות וחשובות. עזר והמריץ לשיקום החמאם התורכי ובנה את המוזיאון של יפו, שסודר בצורה מיוחדת במינה - בו התצוגה מאורגנת בסדר כרונולוגי עם טבלאות הסברים, ההופכים את המוזיאון ממוסד לתצוגה סתם, לתצוגת לימוד, המראה את ההתפתחות ההגיונית והעובדתית של הדברים.
גולת הכותרת של פעילותו ביפו היא שיקומה של העיר העתיקה. יפו העתיקה היתה סמל הזוהמה המוסרית והפיסית של העיר. דרוש היה טיפול רב ומסור, ושיכנוע רב, להביא את חברי הנהלת העיריה ומועצתה להסכים לשיקומה של העיר העתיקה. הוחל בפינוי דיירים מתוכה. העסקים הראשונים החלו צצים בה בהם סטודיות של ציירים ובארים. הוחל בהקמת ההוסטל להלנת צליינים מעוטי אמצעים בכנסיה היוונית אורטודוכסית. הוחל במו"מ עם הממשלה לשיתופה במבצע. כעבור כמה חדשים הוקמה החברה לפיתוח יפו העתיקה, כשראש העיר היה נמיר וכששכטרמן היה באופוזיציה. למרות זאת, הוזמן להיות חבר הנהלת החברה והוא משמש בה חבר עד היום הזה. התווה את תיאור המקום ותפקידיו עבור הארכיטקטים, לבקשת ההנהלה. הציע, בין השאר, להקים ביפו תערוכה שנתית, באוויר הפתוח, כשקירות הסימטאות משמשים לתליית התמונות המוצגות. הדבר החל מתגשם ועם הזמן יהפך מסורת ואירוע אמנותי בינלאומי ויתפרסם בעולם האמנות בתערוכה השנתית של יפו.
כניסתו לכהן כראש שירותי הבריאות העירוניים, נתנה דחיפה להתקדמות רבה בכל ענפיהם. בעזרת תרומות שגייס, הקים מרפאות וטפליות חדשות. ברובן, בשכונות העוני.
בבית "אברהמס", שהיווה מרכז לטיפול בילדים חולי "פוליו" (שיתוק ילדים), הכניס סדרים חדשים.