Volume 19

Page 5577

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

סיקה, ובזו במיוחד הקינמטיקה (תורת התנועה) והמכניקה.

עסק גם בחיבור אנציקלופדיה בעברית למדעי המתמטיקה והפיסיקה, שתשמש ספר לימוד לתלמידי בית הספר הגבוה בא"י. חיבור זה צריך היה לשמש גם ספר ללימוד עצמי בשביל רבנים ומלמדים ברוסיה, שיוכלו לשאוב ידיעות על מדעים אלה רק בעברית. כתב חלק ממנו ולא סיימו ולא פרסמו.

בשנת תרנ"ז נצטברו בידיו כ-5000 גליונות של כתבי ידו המדעיים. בדיקתם ועריכתם היתה דורשת לפחות 3-2 שנים של עבודה מאומצת. לא הספיק לעשות את זאת ובאופן כזה נשארה בחלקה הרב העבודה המדעית הגדולה בלי שתנוצל לתועלת המדע.

ישב לו בודד בהיידלברג ועסק בעבודתו המדעית. מספר תלמידיו היה מצומצם וכן גם פרנסתו, שהיתה תלויה במספר התלמידים. היו זמנים, שבהם לא היה לו אף תלמיד. לפרנסתו היה עוסק בצניעה בתיקון שעונים, מלאכה, שידע אותה היטב.

הרגיש את עצמו גלמוד ועזוב. הפרופסורים היהודים בהיידלברג היו רובם רחוקים מהיהדות ומתבוללים מדעת, לכן התרחק מהם והם התרחקו ממנו. יהודי גרמניה "הנאורים" ראו בו חרד, או צבוע ומתחסד, והאדוקים ראו בו חפשי בדעת. כי לא האמינו בחסידותו. בעיני שני מחנות אלה היה פסול כציוני.

ראה עצמו נרדף ומבודד מהחברה שבסביבתו. התחיל להתגעגע על מקומות מוצאו. נדמה היה לו לפעמים, שבחר לו דרך לא נכונה, שמוטב היה לו להישאר רב בליטא, או ללמוד מלאכה. בשנות חייו אלה כפרופסור עני ובודד התקרב עוד יותר למסורת. נוכח לדעת, שלהשקפת אביו על המתמטיקה היה יסוד נכון.

פירסם מאמרים בעתונים ובכתבי עת עבריים ("המליץ", "הצפירה", "המגיד", "ממזרח וממערב" של ראובן בריינין ועוד, שכונסו במרביתם ע"י בן ציון דינור ("כתבים ציוניים", תרפ"ה. כאן גם האבטוביוגראפיה שלו מתורגמת מגרמנית ע"י ר' בנימין). וכן מחקרים מקצועיים רבים בכתבי עת ערביים ולועזיים.

חיבוריו וספריו: הכין עבור משה רוזנסון חיבור על הפרושים (על הכתות בישראל); חיבורים סאטיריים על חיי היהודים בזמנו ובסביבתו בצורת "מסכות" עם פירוש רש"י ותוספות. סגנונם היה דומה ל"מסכת עניות" של הסופר העממי א. מ. דיק . שמות המסכתות האלה, שנתחברו בווילנא היו: "מסכת שיריים", "מסכת חסידים", "מסכת פדיון" וכדומה. בחיבוריו אלה הביע את לעגו על ה"חסידים" ורבותיהם, על בטלנותם של חובשי בתי מדרש ועל סדרי חייהם של יהודי ליטא בכללם.

לפי עצתו של פרופ' קנטור תירגם מעברית לגרמנית את ספר "משנת המידות" (ספר הנדסה עברי ראשון. הספר נדפס בלייפציג בשנת 1879/80 עם פירושיו והערכותיו ומבוא מאת המתרגם); "התנועה לציון ברוסיה" (כרך א', בהתעורר עם, תשכ"ב); "מקאטוביץ עד באזל" (כרכים ב-ג. תשכ"ה. פרס או

סישקין תשכ"ו); "הספריה הציונית" (הוצאת ספרים, ירושלים); "חיבת ציון ברומניה" (תשי"ח, פרס עיריית חולון. "הספריה הציונית", הוצאת הנ"ל); "אופוזיציה להרצל" (תש"ך, הוצאת "אחיעבר"); בוועידה של חוקרי הטבע בבאדן-באדן, הרצאה על חטיבות יסודיות מיוחדות של הפונקציות, נושא שכתב עליו אח"כ ספר גדול וששימש לו בחלקו לקבלת התואר ד"ר. הכין חיבורים רבים על מתמטיקה ועוד שהשתרעו על אלפי דפים ולא נדפסו.

נפטר בקלן (גרמניה) ט"ז באייר תרנ"ח (8.5.1898) וביום י"ט בטבת תשי"ד (25.12.1953) הועלו עצמותיו ונטמנו בהר המנוחות בירושלים.

ספרייתו, ספריה מדעית חשובה בת 2000 ספר נמסרה לספריה הלאומית בירושלים.

בארץ נקראו רחובות על שמו ברוב הערים.

ביוגראפיות עליו נכתבו ע"י חבריו וסופרים שונים: 1) ד"ר יוסף קלויזנר - ב"הצפירה", 1898, גליונות 149-150.

2) ליב יפה - ב"ספר הקונגרס", ירושלים, תרפ"ג, עמוד 226.

3) האבטוביוגראפיה שלו שכתב בעצמו, נדפסה ב"כתבים הציוניים" שלו, ירושלים, תרפ"ה, עמוד 14.

4) זכרונותיו של מ. ל. ליליינבלום ב"השלוח", כרך ג', עמוד 569.

5) ורבים אחרים.

6) הנהלת הקק"ל פירסמה חוברת מיוחדת ב"לנוער", הוצאת הקק"ל.

אני מודה לד"ר ישראל קלויזנר עבור ההדרכה עונתן לי בהשגת חומר, ובעיקר מצאתי את רוב החומר הדרוש בספרו "קרקע ורוח" חייו ופעלו של פרופסור צבי הרמן שפירא, בו הצליח לרכז בקיצור חומר רב על תלודותיו.

כתבים ציוניים, נאספו בידי ב. דינבורג ( דינור), ירושלים, דפוס "ציון", תרפ"ה.

ב"ארכיון הציוני" בירושלים יש למצוא לפי הכרטיסיה, ספרים נוספים שחיבר בעברית ובלועזית.

צאצאיו (מאשתו הראשונה בלבד): חיה , אשת טוביה לדרמן. בתם (נכדתו) צביה אשת אלחנן בן יהודה , (ניניו - צאצאיו: סילביה , אשת יודל כץ ; מינה אשת ג'ירלד ססר ; מרים אשת ניטי כהן.

פרופ' משה צבי סגל

נולד במאישאד (ליטא), בה' בתשרי תרל"ז (23.9.1876).

לאביו אליעזר סגל (סוחר) ולאמו אסתר (אתי)

למד ב"חדרים" ובישיבות ליטא ועבר עם הוריו בשנת 1894 לסקוטלנד ומשם ללונדון, וכל שנות גידולו באנגליה עסק בלימודי קודש וחול. סיים לימודיו בבלשנות המזרח ולימודים קלאסיים באוניברסיטת אוקספורד (תוארים אקדמיים: ב.א., ב-1906 וה

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5577). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5577