בבית לא היה טוב, לכן לא ביקר באוניברסיטה, אלא למד בקורסים אקסטרניים ועבד כמכונאי. סיים בכוחות עצמו את כל הבחינות, וקיבל תואר מהנדס וגם קיבל תעודת טייס..
בגיל 17-18 כבר ערך את הטיסה העצמאית הראשונה.
בימי מלחמת העולם השנייה היה טייס בחיל האוויר האמריקאי. טס לפקיסטן, להודו ולסין במטוסי "ליברטור", "די. ס. 4", "בואינג" עם 4 מנועים ו"קונסטליישן". עבר לא פעם דרך לוד, אך באותה תקופה טרם חשב משהו מיוחד כלפי הארץ. בשנת 1947 התחיל לעבוד כטייס בחברת "ט. וו. א." והיה טס בקו ניויורק-פריס-מאדריד. ואז התקשר אתו שלמה רבי נוביץ (היום אלוף מילואים, שלמה שמיר ) ואחריו יהודה ארזי - טננבוים , והם הרביצו בו מנות גדושות של ציונות. נשאל על ידם - מה בעצם הוא מתכוון לעשות למען עם ישראל ? שאל אותם, מה אתם רוצים שאעשה ? ותשובתם: תשיג לנו מטוסי תובלה וצוותי אוויר כדי להוביל עולים בלתי ליגליים מאירופה לא"י. עיבד תוכנית מפורטת וקנה במחסני גרוטאות 10 מטוסי "סי. 46" במחיר של 5000 דולר כל אחד. "קונסטליישונים" קנה במחיר חמישים אלף דולר כל אחד, ממש מציאה! אירגן קבוצה של נווטים, טייסים ומהנדסים, כולם יהודים ששירתו בחיל האוויר האמריקאי. במלחמת העולם השניה, הקימו כמה חברות תעופה קטנות לתפעול המטוסים, מהם אחת בפנמה, והטיסו את האווירונים דרך דרום האוקיאנוס האטלנטי - דקר - קזבלנקה וסיציליה לשדה התעופה ליד פראג (צ'כוסלובקיה), שם חיכו להם אנשי ה"הגנה" ותידלקו אותם. אח"כ עלה בידו לקנות כמה "מבצרים מעופפים". הטיסו אותם מפורטוריקו לצ'כוסלובקיה. במבצע זה הלך לאיבוד רק מטוס אחד. הדבר אירע מעל לעיר מכסיקו-סיטי, במטוס זה "סי. 46" היה מטען גדול וחלקי חילוף והתרסק. טייסו היהודי גרסון והנווט נהרגו.
בצ'כוסלובקיה היו מחמשים את האווירונים ואח"כ מטיסים אותם לתידלוק ביוגוסלביה בשדה תעופה זעיר שכונה משום מה "אלבמה". ומשם ישר לשדה התעופה ליד המושבה עקרון בא"י.
בשנת 1948 התייצב למח"ל והתגייס לחיל האוויר כמהנדס ראשי.
בשנת 1953 חזר לארץ והתיישב בה ישיבת קבע.
אחרי עלייתו לארץ הוטל עליו להקים את ה"בדק" (לפני שעלה לארץ היה מנהל מפעל לשיפוץ מטוסים בקליפורניה בארצות הברית).
בשנת 1955 נשא לאשה את רנה בת ציון קורנפלד דגן. כאשר הוקם "בדק" בשנת 1953 העסיק 70 פועלים. שופצו מטוסי "ספיטפייר" ו"מוסקיטו" בשביל חיל האוויר וכן עבדו בשביל חברת "אל-על". אחד החוזים הרציניים הראשונים שקיבל "בדק" היה שיפוץ 25 מטוסי "ספיטפייר" בשביל חיל האוויר הבורמני. כיום (שנת 1970) עובדים בתעשיה האווירית למעלה מ-11 אלף עובדים ומחזורה הצפוי בשנה הבאה: ארבע מאות מיליון דולר. מייצרים כיום 4 עד 5 מטוסי "ערבה" לחודש. המטוס הישראלי "ערבה" היא תוצאת השיחה שהתנהלה בשנת 1952 בינו לבין דוד בן-גוריון כשביקר בארצות-הברית, על הקמת תעשיה אווירית בישראל. המשיך לשוחח עמו שמעון פרס שכיהן אז כמנהל משלחת משרד הבטחון בארצות-הברית, וכך הוקם ה"בדק" בארץ.
כיום יוצרים שני סוגי אווירונים ישראליים: "ערבה" ו"קומודור ג'ט".
מקצוע - מהנדס תפקידו - מנכ"ל (מנהל כללי) של התעשייה האווירית של צה"ל.
צאצאיו: דן, דפנה.
טוביה קרופניק
הקבלן שהקים את בנייני המושבות הראשונות בארץ .
נולד בגרודנה (רוסיה) בשנת תרכ"ד (1864).
לאביו בנימין (קיבל סמכות לרבנות) ולאמו רצה בת ר' מרדכי (נפטרה בזכרון-יעקב י"ט כסלו תרנ"ב בסוף 1891).
עד גיל 14 למד בחדר ובישיבה בגרודנה.
עלה לארץ בשנת תר"מ (1880), והוא בן 16, יחד עם הוריו.
במשך זמן גרו ביפו, היות והאב הזקן לא מצא דרך להסתדר בעבודה. למד טוביה את מקצוע הסתתות והבניה מבעלי המלאכה הערביים. מצא דרכו בין הבנאים הערבים שביפו. למד את המקצוע לכל ענפיו, שהיה אז אחד ממקצועות הבנין, וכן למד בהקמת נדבכים, בטיח וכו'. תוך כמה שנים הפך להיות בעל מקצוע והצטיין בעבודתו.
עברו למושבה זכרון יעקב שנוסדה אז (1882). למד בביה"ס של יק"א. למד חקלאות במשך שלוש שנים. פקידות הבארון רוטשילד קרבה אותו והועידה לו נחלה, שחלקה היה באדמות זכרון יעקב וחלקה באדמות מראח (גבעת עולגה כיום).