Volume 19

Page 5583

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הערך שלו בכרך י"ח, בעמוד 5357); רבקה, אשת דב לייטנר ז"ל (מזכרון-יעקב); גדליה (זכרון-יעקב); יוטה ז"ל; יצחק (עבד עם אביו במשק ובבניינים).

דוד אהרן ששון

נולד בירושלים בט"ו בשבט תרמ"ד (1884), בשכונת "משכנות שאננים" - השכונה הראשונה שנבנתה בשנת 1860 מחוץ לחומה מכספי השופט יהודה טורא מאנגליה (ראה הערך שלו בכרך י"ח, בעמוד 5330) על ידי משה מונטפיורי (ראה בכרך י"ח, בעמ' 5321).

סבו, ר' נסים ישראל ששון שהתפרסם בידיעותיו בקבלה. כל יום לפני לכתו ל"ישיבה" טבל עצמו ב"מקוה" ובחורף אחד כשלא היו מים בגלל השלג החזק שירד, מילא את ה"מקוה" בשלג מהגגות וטבל כמנהגו יום יום. גדולי העיר העתיקה שהכירו בגדולת חכמתו ביקשוהו בגלל מצוקת תלמידי החכמים שלמדו ב"ישיבות" ועניי העיר שיסע ל"שליחות" לאסוף תרומות מעשירי המערב הפנימי מרוקו. ר' נסים הנ"ל לא הסכים לנסוע לבדו ולכן נסע אתו בנו ר' אהרן ששון. בכל הערים שביקרו קיבלו אותם בכבוד גדול ותרמו ביד נדיבה. במרוקו נהגו שוועד העדה בכל מקום שביקר השליח לתת לו את שמש הקהילה לשמשו בעת שליחותו ולקחתו אל כל בתי העשירים. במרוקו היה כפר שהנסיעה אליו היתה בחזקת סכנה מחמת השתלטותם של גזלנים ורוצחים עליה, אבל ר' נסים הנ"ל דרש לנסוע גם לכפר זה בכדי שיראו פעם שליח מישראל. בלכתם בדרך ראה השמש את הגזלנים מרחוק והתחנן בפני ר' נסים לחזור לעירו אך סירב והמשיך בדרכו, ואמנם הגזלנים עברו על ידם ולא נגעו בהם לרעה. מאז מקרה זה יצא שמו לתהילה כ"בעל הנס" ובאותו זמן היתה אשה שהתקשתה ללדת יומיים. פנו אליו שיתפלל בעדה. ביקר בביתה וסובב מיטתה פעמים אחדות בתפילה ולאחר מכן לקח את מקלו וביקש לשים אותו על בטנה במשך 20 רגע ואחר כך להחזירו לו. ואמנם לאחר אשר הוסר המקל ילדה האשה בן בלי יסורים נוספים. כשהגיע לעי"ת מוגאדור שבמרוקו חלה ומת בה ומאז מדי שנה בשנה עלו תלמידי חכמים לקברו ביום השנה לפטירתו והתפללו על קברו. חוץ מזה בכל פעם שהצטרכו להתפלל להבראת חולה עלו והתפללו על קברו והדליקו עליו נרות. כשחזר ר' אהרן ששון לארץ הביא אתו כסף רב שאסף אביו.

לאחר שנים אחדות ביקשו אותו לנסוע לשליחות וגם הפעם הביא כסף רב לעדת הספרדים.

מצד אמו של דוד ששון היה אביה הרה"ג חיים דוד חזן שהיה רב ראשי בירושלים וקיבל פירמאן (מנוי מלכותי) מהסולטאן בקושטא. לרב חזן נולדו שלושה בנים, אך מכיוון שאשתו נפטרה הוכרח להתחתן שוב

ובאותו זמן עלתה לארץ אלמנה בגיל ששים והוא התחתן אתה ולמזלה נולדה להם בת שנקראה "יקרה" ("פריסיאדה") מכיוון שלה לא היו בנים ובנות מבעלה הראשון שהיה רופא. והיא גדלה בפנוק רב, אך מכיוון שבריאות הרב חזן לא היתה כשורה לכן המליץ הרופא שיצא לגור מחוץ לחומות העיר העתיקה והתיישב בשכונת "משכנות שאננים" ומדי יום ביומו ירד העירה רכוב על סוס והשמש (הקוואס) הלך לפניו. בזמנו משל פחה (מושל) שהזמין את הרב חזן והודיעו שגזר גזרות קשות על יהודי ירושלים. הרב חזן התנגד לכך בתוקף ומיד שלח טלגראמה לקושטא

לשולטאן על התנגדותו ואמנם אחרי יומיים פוטר הפחה מתפקידו. באותה שנה ביקר בירושלים משה מונטפיורי וכשביקר את הרב חזן בביתו שאל את השמש על אודות הילדה. השמש ענה לו, כי זו בתו של הרב חזן. מיד הוציא מכיסו סרט שעליו היו תלויות מטבעות זהב ותלה את הסרט על צווארה.

הרב חזן נפטר שנתיים לאחר הולד בתו בשנת תרכ"ח (1.868). בין הספרים שחיבר: "נדיב לב". "חקרי לב" ועוד.

בי"ד בכסלו תרס"ה נשא לאשה את סולטאנה בת ר' בנימין יחזקאל יהודה (נפטרה ביום י"ב בתמוז תשט"ו). אחיה היו ר' יצחק יחזקאל יהודה והפרופסור אברהם שלום יהודה (ראה כרך א', עמוד 507). עליית משפחת יהודה מבגדאד נהפכה לאגדה בימים ההם ופרטיה נרשמו בספרו האוטוביוגראפי של יהושע ילין (אביו של דוד ילין. ראה כרך שני, עמוד 706).

בעלות משפחת יהודה לירושלים קנתה בניין גדול ברחוב חב"ד שבו התיישבה המשפחה ובעליית הגג סודר אולם גדול לישיבה לתלמידי חכמים שלמדו בה יום יום מנין חכמים על חשבון משפחת יהודה וכן גם יהודי הסביבה התפללו בבית הכנסת הזה. ישיבה זו נקראה "חסד אל". בספרייתה היו ספרים עתיקים ו"איקונבלים" וכן גם ספרי תורה יקרים מצופים בכסף

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5583). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5583