Volume 19

Page 5587

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתי החרושת באודיסה. עם פרוץ משבר חמרי בבתי החרושת נאלצו ב-1910 לחזור לאודיסה עד עבור זעם.

בשנת תרס"ה (1905), לשם נתינת חינוך מתאים לבניו, יסד עם חותנו ועסקני ציבור חרדים מחברי אגודת "אחוה", בית ספר דתי-לאומי שבתור מורה ראשון הוזמן ר' אברהם ליואי (ראה את הערך שלו בכרך שמיני, בעמוד 3180), שבהמשך התפתחותו נקרא בשם בית ספר "תחכמוני".

עם חזרו לאודיסה נתמנה בשנת תר"ע (1910) לרב מטעם הקהילה באיזור סלובודקה באודיסה ואח"כ גם באיזור "השוק החדש". בשנת תרפ"ה (1925) עלה לארץ שנית והצטרף לשלושת בניו, יצחק, משה ויוסף, שהיו כבר בארץ (חזרו אליה עם פתיחת העליה השלישית המאורגנת באניה "רוסלאן" בחנוכה תר"פ, 1919).

בשנת תרפ"ו (1926) נתמנה ע"י הרבנות הראשית בתל-אביב-יפו לרב בשכונות נורדיה ומרכז בעלי מלאכה, וחבר בית הדין לצדק של הרבנות בתלאביב-יפו,

השתתף בכנס הרבנים הראשון שיסד את הרבנות הראשית לארץ ישראל שבחר ברבנים ר' אברהם יצחק הכהן, קוק והרב יעקב מאיר בתור רבנים ראשיים לרבנות הראשית לארץ ישראל.

היה נשיא הכבוד של בניין בית הכנסת "גאולת ישראל" ברחוב מרכז בעלי מלאכה.

עסקן פעיל ב"משמרת שבת".

מבוני תלמוד תורה "בית יעקב" ברחוב המליץ 3, וגזברו, שדאג לפיקוח על תכנית הלימודים והאמצעים הכספיים.

סייע לרבנים ועולים מרוסיה, היה חביב ונערץ ע"י תושבי השכונות והעיר.

נודע כדרשן ומטיף שדבריו מצאו תמיד הד באוזני שומעיו.

מטבעו היה נחבא אל הכלים, שתקן ועניו, עשה את מעשיו הטובים בהצנע לכת ללא רדיפה אחר הכבוד.

נפטר בתל-אביב, ב' שבט תרצ"ח (4.1.1938) והובא למנוחות בבית העלמין הישן ברחוב טרומפלדור בתלאביב.

על שמו נקראה ספריה תורנית-מדעית באולם בית הכנסת הכללי, שם כיהן כרב ב"נורדיה" רחוב בוגרשוב 63.

כן הוקמה קומה שניה בתלמוד תורה "בית יעקב" ברחוב המליץ 3 בתל-אביב שהוקדשה בתור ביתכנסת על שמו ולזכרו בשם "אהל אברהם" לתפילה וללימודי קודש.

שלושים שנה כיהן בקודש כרב ומורה הוראה 17 שנים באודיסה ו-13 שנים בתל-אביב כחבר בית דין צדק במשרד הרבנות ורב בשכונת "נורדיה" ו"מרכז בעלי מלאכה".

צאצאיו: יצחק ראה את הערך שלו בכרך זה); משה, יוסף (ראה את ערכיהם בכרך זה); חיינה, זלדה (זילפה) אשת ד"ר אלכסנדר ברש (מרצה בכיר באוניברסיטת תל-אביב למדעי טבע).

יוסף שרון (שרם)

נולד בירושלים, ב' סיון תרפ"א (8.6.1921). לאביו דוד שרם ולאמו עדינה בת יצחק שרם. קיבל חינוך בבי"ס יסודי, בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים שבראשה עמד אביו המנוח. המשיך ללמוד ב"סמינר המזרחי" בירושלים,

בגיל 15 נכנס להגנה. בשנת 1942 עבר קורסים שונים, היה פעיל במנגנון ההגנה ועסק בש"י ערבי (שי רות הידיעות של ההגנה), רכש וחי"ש (1938-48), ו

ככיסוי רשמי עסק בקק"ל בגאולת קרקעות, בעיקר באיזורי הדרום. בין היתר, לאחר רכישת אדמות גוש עציון, היה שותף עם המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית בהקמת ארבעת הקיבוצים בגוש עציון והם: כפר עציון, משואות יצחק, רבדים ועין צירים.

נשא לאשה את יעל בת גרשון קוסקובצקי (ראה את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1474). היא עוסקת בהוראה ובהדרכה בבי"ס לדוגמא המשמש כביתספר לאמונים שע"י בית המדרש למורים ע"ש לוינסקי.

בערב פרוץ מלחמת השחרור הוטל ע"י משרד הבטחון עליו ועל חבר נוסף להקים תעשיה צבאית בירושלים והיה חבר בהנהלתה עד לשנת 1952.

ב-1952 נקרא ע"י המנוח שר האוצר דאז לוי אש כול , להצטרף להנהלת האוצר.

באוצר מילא תפקיד כסגן המנהל הכללי (המנכ"ל) של משרד האוצר עד שנת 1965.

באותה שנה נשלח לארצות-הברית לכהן כנציג האוצר שם. בקנדה ואמריקה הלטינית.

ב-1966 לאחר לחצים מרובים של ראש הממשלה ושר הבטחון המנוח, לוי אשכול, נקרא לחזור לארץ על מנת לעזור לו במשרד הבטחון בכפיפות ישירה לשר. התואר שהוצע לו - משנה למנכ"ל במשרד הבטחון, בכפיפות לשר הבטחון. הפונקציות שבמשרד חולקו בין המנכ"ל לבינו.

כסגן מנכ"ל המשרד הכלכלי המרכזי טיפל בקליטת "נערי פטיקין" ובבעיות אירגון והדרכה.

בשנת 1967 נקרא לשר המסחר והעתשיה, ח. כ.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5587). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5587