Volume 19

Page 5600

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כעבור כמה שנים שלח ידו במסחר והחל לייבא דגים מלוחים מאנגליה בעזרת גיסו שגר שם. השותפות "זיו את ברנבלום" היו אז היבואנים היחידים של המצרכים האלה וקנו להם שם טוב בציבור הירושלמי ועשו חיל. אולם בגלל פשיטת רגל של הסוכן בלונדון הפסידו את כל רכושם והפסיקו את המסחר.

נתקבל בתור מזכיר כולל וילנה שנחשב אז בין הכוללים החשובים בירושלים. התמסר לענייני הציבור והיה מקובל בציבור הירושלמי, בגלל יושר לבו, פקחותו ומסירותו.

היה מקורב מאוד להרב שמואל סלאנט זצ"ל (ראה את הערך שלו בכרך א', בעמוד 284) רבה הראשי של ירושלים, להרב אליהו דוד רבינוביץ - תאומים זצ"ל (האדר"ת. ראה את הערך שלו בכרך א', עמוד 60) וכן היה מקורב להרב יצחק בלזר זצ"ל שהיה ידוע בתור הרב מפטרבורג, שנשלח לארץ בסוף ימיו בתור ממונה ראשי של כולל וילנה. בשנותיו האחרונות ה' ר' יוסף מקורב להרב הראשי לא"י א. י. הכהן קוק זצ"ל (ראה את הערך שלו בכרך א', בעמוד 66) וכל הרבנים האלה העריכו אותו מאוד וראו בו ידיד מסור ויועץ טוב בענייני ציבור.

במלחמת העולם הראשונה (1914/17), ערב לפני כיבוש ירושלים ע"י האנגלים, הוגלה לדמשק (סוריה) ע"י התורכים יהד עם עור תושבים שהיו נתינים אמריקאיים. שם שהו כעשרה חודשים עד כיבוש סוריה ולבנון ע"י צבאות הברית.

בימי שביו בדמשק בא במגע עם כמה ממנהיגי הפועלים העברים שהוגלו לדמשק בגלל סיבות שונות, והתחבב עליהם, בעיקר על אברהם הרצפלד מפעילי ההסתדרות (ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 988) נקשרה ביניהם ידידות והאחרון נהג לבקרו לפעמים קרובות בכל פעם שהזדמן לבקר בירושלים, בעיקר בשבתות, והיה נהנה מאוד מהאווירה היהודית החמה שדרתה שוררת בביתו וביחוד מזמירות השבת המסורתיות.

פעל רבות בהקמת השכונה "זכרון משה" בירושלים. לפניה נבנו שכונות מחוץ לחומה, אבל החידוש

בבניין השכונה הזאת היה שהבתים לא היו צמודים זה לזה, כל בית נבנה בפני עצמו והוקצה לו חלקת אדמה לגינה והרחובות היו ישרים. הגנים לכל בית נתנו צורה נאה לשכונה, והיו שקראו לה תל-אביב של ירושלים. הוא היה מהראשונים שעברו מהעיר העתיקה לגור בשכונה עוד בשנת 1907. עזר מאוד לפתח את השכונה וכן בהקמת בית הכנסת הגדול שנבנה בתוכה, שנחשב בימים ההם לאחד מבתי הכנסת הגדולים שבירושלים.

היה אחד מהגבאים של הוועד הכללי, תלמוד תורה וביקור חולים, ועזר הרבה לקידום מוסדות אלה.

במלחמת העולם הראשונה היה בין הגולים לדמשק (סוריה). ב-1918 אחרי גמר המלחמה חזר לירושלים והצטרף ל"המזרחי" והיה פעיל בהסתדרות זו מאוד ונלחם בהתלהבות נגד היהודים הקנאים הקיצוניים שהתנגדו לציונות ולבית הלאומי.

היה מהעסקנים למען בחירתו של הרב א. י. הכהן קוק זצ"ל (ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 66) בתור הרב הראשי האשכנזי לא"י, ועד יום מותו היה ממעריציו ומיועציו הראשיים.

נפטר בירושלים, כ' בתמוז תרפ"ד (22.7.1924).

צאצאיו ; יהושע זיו (בארצות-הברית); משה יצחק זיו (בפתח-תקוה); גולדה ז"ל אשת דב סנדרוב; יעקב שלמה ז"ל ; מינה אלמנת שבח ארצי; שוש נה אשת ד"ר יצחק דפני (קצין וטרינר ראשי).

דוד גולדברג

נולד בפתח תקוה, כ"ז אדר תרס"ח (28.3.1908). לאביו יצחק ( ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו זלדה בת אברהם אבא למפרט , מהמתיישבים הראשונים בפתח-תקוה.

קיבל חינוך מסורתי בתלמוד-תורה ובבי"ס פיק"א במושבה.

היה פעיל באירגוני הנוער במושבה.

היה בין הראשונים שהתנדבו לפי צו המוסדות הלאומיים לגדוד העברי 40 R.F. הישראלי בצבא ה

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5600). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5600