בת מלוד עד קנטרה. באותה שנה השתלם בשפה האנגלית והתחיל לתת שעורים פרטיים באנגלית.
באותה שנה הגיע יחד עם צבאות הכיבוש גם הבנק ה"אנגלו מצרי" שבראשו עמד מר קלרק בירושלים ובסניפו ביפו המפקח שמעון מזרחי (ראה כרך ראשון, עמוד 221). באותו זמן היה לבנק צורך דחוף לפקידים השולטים בשפה האנגלית במערכת הנהלת פנקסים וכך בראשית שנת 1919 הצטרף לבנק ביפו בתור מנהל פנקסים ראשי.
בשנת 1925 הצליח המנוח מזרחי להשפיע על ההנהלה המרכזית של הבנק שהתמזג עם בנק ברקלייס לפתוח סניף בתל-אביב ואז נתמנה הוא לסגן המנהל של בנק ברקלייס בעיר העברית הראשונה בארץ.
בתקופת המהומות בשנת 1921 יזמה הנהלת הבנק לסדר הלוואה גדולה לרכישת הקרקעות שעליהם נבנה המרכז המסחרי בתל-אביב והקמת הבניינים בו, לשם כך נרכש הפרדס הידוע בשם "פרדס שיך עלי" ולשם העבירו את עשרות המשפחות היהודיות שגרו בסביבות הנמל יפו בסכנה תמידית לחייהם וכן נעזרו סוחרי יפו היהודית לעבור מיפו למרכז המסחרי היהודי הראשון שהלך וגדל בשטח ובבניין וזכות גדולה נתנה לו שיחד עם הבנק היה אחד מהראשונים שעזר למנהלו בפיתוחה של העיר תל-אביב.
כעבור זמן פתח את סניף הבנק ברחוב פרישמן (ע"י כיכר מסריק) ונתמנה למנהלו, במשך זמן קצר הפך הבנק בפרישמן לאחד הסניפים הגדולים של ברקלייס ולשני בגודלו בארץ ובהיקף פעולותיו הפיננסיות. בזמן כהונתו באותו סניף הצליח לפתח סניפים באבן-גבירול ובדיזנגוף שפעלו תחת השגחת סניף פרישמן.
בסוף פברואר 1958 יצא לגימלאות.
היה ממייסדיו הראשונים של מועדון השחמט על שם לסקר ושימש כנשיאה הראשון במשך 5 שנים (תרם פסל גדול של לסקר למועדון).
עם קום המדינה בשנת 1948 קמה גם לשכת בניברית על שם "שמעון רוקח" והוא היה בין 10 מייסדיה הראשונים של אותה לשכה, שימש כנשיאה משנת 1955-57, באותה תקופה שימש גם בתור חבר פעיל בוועד הכללי ובוועדת הביקורת של המיסדר בניברית בארץ.
משה גולדין-זהבי
נולד באודיסה (דרום רוסיה) בט"ו בשבט תר"ס (1.1.1900).
לאביו הרב אברהם מרדכי גולדין (מטובי הרבנים באודיסה ובתל-אביב (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו איטה בת ר' אליעזר חיים קרול (בעל בתי חרושת באודיסה (ראה את הערך שלו בכרך זה).
בחנוכה תרס"ה )19C5(עם העליה השנייה עלה יחד עם כל בני המשפחה - הוריו, סבא, סבתא, אחים ואחיות. בשנה זו (העליה השניה) עלו כ-50 איש מבני המשפחה המסועפת לארץ ישראל והתיישבו ביפו.
את חינוכו קיבל בבית ספר מיוחד - מסורתי ללימודי קודש וחול שנקרא אח"כ בית ספר "תחכמוני". שנוסד ע"י סבו יחד עם מספר עסקנים חרדים מבני העיר.
קיום המשפחה בארץ היה על הכנסות בתי החרושת באודיסה של הסבא ר' אליעזר חיים קרול הנ"ל שנשאו רווחים ואשר הועברו ליפו לשם קיום המשפחה ולרכוש אדמה לנטיעת כרמי שקדים וענבים ומעט זיתים בפתח-תקוה "הדר ב' ".
השתדלותו של הסבא לקבל רשיון מהשלטון הטורקי להקים תעשיית "שרויט", (כדורי עופרת קטנים) כסניף החרושת באודיסה - לא הצליחה.
בשנת 1910 עם פרוץ משבר חמרי בעסקי התעשיה וההכנסה לא הספיקה לקיום המשפחות ביפו ובאודיסה נאלצה המשפחה לחזור לאודיסה באופן ארעי עד יעבור זעם.
בשנים 1913-1915 בוגר בית ספר טכני "טרוד", המחלקה למכונאות כהכנה לחזור לארץ.
בשנים 1916-1919 למד בטכניון - המחלקה למכונאות.
בשנים 1912-1914 היה ראש קבוצת צעירים ציוניים שהייתה מלווה ועוזרת (בהעברת) יהודים שומרי מסורת הנוסעים לארץ ע"י העברת חפציהם בימי שישי וערבי שבת להגיע לאניות. כידוע היו האניות מפליגות מאודיסה והסידור נעשה ברשיון מיוחד כדי למנוע חילול שבתות לעבור מריכוז האכסניה "זלדיץ". בו התרכזו הנוסעים לארץ ישראל. מרכז זה היה עוזר גם בסידור דרכונים לנסיעה.
בשנת 1915 מייסד ויו"ר אגודת "התחיה" (בעזרת קריבוי, גזבר ואחרים) להפצת השפה העברית. מייסד שעורי ערב לעברית ומורה בהם שלא על מנת לקבל פרס. עד שהצטבר סכום כסף כדי שיוכלו להזמין מורים בשכר.
עם הגיע הפליטים היהודים לאודיסה שגורשו מערי וכפרי מושבתם עם התקרב גבולות המלחמה עד מרחב