Volume 19

Page 5606

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עו. ושוב חסך סכום כסף ניכר. אחרי מלחמת העולם הראשונה (אחרי הכיבוש הבריטי) נתקבל לעבוד כמומחה בחברת "השחר" לקבלנות ותעשיית מרצפות וכו' שהיה ברשותם של ה"ה ברוך קטינסקי (ראה את הערך שלו בכרך ג', בעמוד 1187) ; יעקב שרתוק (אביו של משה שרת. ראה את הערך שלו בכרך ג', בעמוד 1508); יחזקאל דנין (אחד מ-5 מייסדי העיר תל-אביב. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 480) ; מרדכי מקוב מרחובות ואהרון שוחט . החברה התקיימה עד שנת 1926. הוא עבד אצלם כמומחה עד שנת 1924.

אחרי שידע את המקצוע וגם חסך סכום רצוי של כסף, החליט להקים בית חרושת לתעשיית מרצפות, מלט ומדרגות מוזאיקה וכו'. רכש מגרש בן 2 דונם ברחוב שבזי מספר 40 בתל-אביב ובנה במו ידיו בעזרת פועל בנין - אולם 12 12 x מטר מרובע. את הבלוקים לבנין הקירות יצק בעצמו. רכש מהסוחרים לחומרי בנין "מן את ברמן" עצים לבנין הגג שבנה בעצמו בעזרת פועל. בכספו שחסך עלה בידו לקנות מכונה לתעשיית מרצפות מבית החרושת למרצפות של האחים טאובקין בת"א.

היות ויצר בתעשיה שהקים סחורות מודרניות ונקיות, רכש לקוחות רבים, בעיקר את המהנדס וילבו שביץ מחיפה, שהמליץ בפני הקבלנים ובעלי הבתים שירכשו את המרצפות וכו' שלו. המהנדס וילבושביץ עצמו, כקבלן ידוע היה מהלקוחות הקבועים. את החשבונות היה מגיש לו בכתב רש"י. לפי עצתו פתח שני משרדים בחיפה: על הכרמל ובהדר הכרמל. וכך רכש בהמלצתו עשרות לקוחות, וכך זכה שבתוצרתו נבנו בניינים רבים (ונבנים גם היום) בחיפה והסביבה.

הדרישות לתוצרתו גדלו, בניו באו לעזרתו, למדו את המקצוע, וכך עוסקת המשפחה בתעשיה הנקראת: "בית חרושת למרצפות המומחה".

הזמין מכונות משוכללות מחוץ לארץ, וכך גדל בית החרושת. סיפק את התוצרת לחברת האשלג בים המלח, וכן ריצף את בנייני חברת החשמל בנהרים.

פתח שני משרדים בירושלים: ברחוב יפו ובשכונת "קטמון". בין לקוחותיו - יהודים, ערבים ונוצרים.

בין הבניינים החשובים שנבנו בחומרים שלו: הגימנסיה העברית "הרצליה", ברחוב אחד העם בתלאביב, ואח"כ בבניין החדש ברחוב ז'בוטינסקי.

הפועלים שעבדו ועובדים אצלו בחר בעיקר מנוער עברי מחוסר עבודה, ולימד אותם את המקצוע.

במשך כל השנים חינך ולימד את המקצוע לעשרות אלפי פועלים.

מוצא זמן לעסוק בענייני ציבור. חבר הנהלת חברה קדישה, תלמוד תורה של התימנים, פעיל בתנועת המזרחי, בישיבות וכו'.

צאצאיו: מאשתו הראשונה - יוסף (ילדיו: נע מי אשת יוסף מדינה, נחמיה, רבקה, יוחנן); דבורה אשת אליהו דקל (ילדיהם: מזל, גדעון, אורנה); בן חי (ילדיו: רפאל, נאוה).

מאשתו השניה : יעל אשת אביהו ברזילי (ילדיהם : רחל, משה, לימור, גלית) .

מאשתו השלישית: אברהם (ילדתו: סיגלית); רות אשת יוסף מסורי (ילדיהם : רויטל, יצחק ז"ל - נפל במילוי תפקידו בחיל הים, יעקב (בנו: יצחק); בנימין (בתו: ליאת-שלומית ).

מלכה רבינוביץ

נולדה בבלטה (רוסיה) ח' בטבת תר"ס (10.12.1899).

לאביה יצחק ונטיק ולאמה לאה בת משה זוברק.

עלתה לארץ בסוף שנת 1905.

קיבלה חינוך בבית ספר לבנות.

בשנת 1920 נישאה לאליעזר רבינוביץ (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 5602).

היתה חברה בהנהלת "עזרה ליתומים". אחרי שויצ"ו נוסדה בארץ הצטרפה כחברה, ובשנת 1937 היתה חברה בהנהלת ויצ"ו בסניף ת"א.

כשש שנים היתה פעילה וחברה בהנהלה הארצית של הויצ"ו.

מתמסרת מאוד בהגנה לתוצרת הארץ של הויצ"ו הארצי.

היתה ראש פלוגה במשך 3 שנים במשמר אזרחי (הג"א) בתל-אביב.

היתה מהפעילות בארגון ותרבות של הויצ"ו.

בביתה פעלה יחד עם בעלה בהגשת עזרה וייעוץ לעולים שנתקבלו ברצון בביתם.

בשנת 1924 כשהחלה העליה מפולניה היתה פעילה מאוד בהגשת עזרה.

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5606). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5606