יוסף טבצ'ניק
נולד בז'יטומיר, ט"ו טבת תרס"א (6.1.1907).
לאביו אברהם טבצ'ניק ולאמו ברכה בת מאיר שפירא. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בעירו. אחרי מהפכת פברואר 1917 למד בעירו בגימנסיה יהודית עם שפת הוראה רוסית. למד באינסטיטוט גבוה פדאגוגי והוצא בסוף השנה השניה ללימודיו, בגלל פעולה ציונית מחתרתית.
היה מורה בבית הספר באידיש בברית המועצות. היה חבר ועד ארגון "צעירי ציון - התאחדות" בז'יטומיר.
חבר ועד "החלוץ" ו"צירי ציון" גליל ברדיצוב (במחתרת).
ב-14 באפריל 1929 עלה לארץ.
עבד כפועל בחקלאות ב"מקוה ישראל", פועל חקלאי בפתח תקוה, פועל בתעשיה, פקיד, עובד בשטח ההסברה במפא"י בתל-אביב, עובד המחלקה לתרבות ולנוער של מפא"י ת"א-יפו.
חבר מזכירות סניף מפלגת העבודה, חבר (מזכירות) ועד התאחדות יוצאי ברית המועצות.
חבר מזכירות "מגן" (אסירי ציון ברוסיה).
חבר הנהלת יוצאי ווהלין.
בשנת 1939 נשא לאשה את מניה בת חיים דייבוג. כתב מאמרים ורשימות ב"דבר", "הארץ", "הפועל הצעיר". סיפור בשבועון "מאזנים". סיפורים ב"דבר לילדים" ועוד.
משנת 1936 חבר ההגנה. נוטר בגדוד הרכבת.
צאצאיו: גיורא (בנותיו: ענת, אופיר); גילה אשת שמואל פרינגרו (בנם: אופיר).
חיים פנחס נטוביץ
נולד בקלבריה (פולין) ט"ז אלול תרס"ד (27.8.1904).
לאביו יצחק בן-יעקב נטוביץ ולאמו שרה בת צבי גרינבאום. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש בסביבה החסידית, בה גדל, שמרכזה היה הרבי מבורוב. התעניין גם בספרי ההשכלה הכללית.
בשנת 1930 נשא לאשה את מרים רבקה בת בנימין זאב הניג. היה ציוני נלהב. במשך כל ימי חייו היה קרוב לתנועת "המזרחי".
היה פעיל ע"י התרמות ותרומות אישיות רבות בחיזוקה של תנועת המזרחי בפולין.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה סחר בעצים ורהיטים, והיה ידוע ביושרו הרב בעסקים. את תקופת מלחמת העולם השניה עבר בגלות רוסיה.
גם בתקופה הקשה של הרעב והסבל ברוסיה, ידע לחלק את לחמו עם נצרכים.
עם סיום המלחמה חזר עם אשתו ובנו יעקב לקרקוב. שם המשיך בעבודה הציבורית בתנועת המזרחי. השתתף בכינוסים של המזרחי והפועל המזרחי.
בשנת 1950 עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בבני-ברק בשיכון הפועל המזרחי.
חזר לעיסוקו במסחר עצים.
בשיכון היה בין יוזמי קופת גמילות חסדים, בנין בית הכנסת במקום. עזר לעולים חדשים, תרם סכומים לשיקומם.
ביתו היה פתוח תמיד לכל ידידיו ונצרכים שונים, אשר באו לקבל עצתו בעניינים שונים. תרומותיו היה נותן בסתר.
בשנותיו האחרונות התגורר ברמת-גן, בשנים אלה כבר סבל ממחלת לב קשה.
נפטר ברמת-גן, כ"ח באייר תש"ל (3.6.1970) והובא לקבורה בבית הקברות זכרון-מאיר בבני-ברק.
סכומים ניכרים נתרמו לזכרו ע"י בנו למוסדות שהיה בין יוזמיהם.
צאצאיו: יעקב נטוביץ (אגרונום-כלכלן); רמזל ז"ל. נכדה מהבן: ורד.