קיבל חינוך מסורתי וכללי, בחדר ובישיבת "תורת חיים", בגרות ומשפטים וקיבל תואר עורך דין.
משנת 1926 חבר ההגנה.
ב-1928 נשא לאשה את אלה בת ד"ר ברוך זק"ש (רופא עיניים, ראה את הערך שלו בכרך י"ח, בעמוד 5342).
בשנת 1935 נשיא אגודת עורכי הדין בירושלים.
נשיא לשעבר ואח בלשכת הבונים החפשיים "מצפה", "אפרן הברית" (בדרגה 30).
משנת 1920 עד 1935 נשיא אגודת עורכי-הדין בירושלים.
בשנת 1948 עבר לתל-אביב ועובד כעו"ד עצמאי.
צאצאיו: שמואל, אלעזר, רות אשת עזרא עפרון.
אליהו יעקבי (יעקובוביץ)
נולד בויזנא ליד ביאליסטוק, ל' בסלו תרנ"א (29.11.1890).
לאביו משה דוד יעקובוביץ ולאמו באדאנע גיטל בת יצחק וינקובסקי. קיבל חינוך דתי בחדר ובישיבות ראדין (החפץ חיים)וכולל אישישוך (ליטא). והשכלה כללית אבטודידקטית. בווארשה ובאודיסה השתלם באקדמיה האמנותית.
מגיל שמונה עשרה עד לגיל הפרישה (66) התפרנס מהוראה בשפה העברית בבתי-ספר ובישיבה החל ב"חדר מתוקן" בווארשה, בבי"ס עצמאי באוקראינה, באודיסה ובישיבה בארצות-הברית.
התעסק גם באמנות ציור ופיסול והיו לו כמה תערוכות (ביחוד מציוריו המקוריים מפרחים במקום צבע כימי).
מיצירותיו הציג באודיסה, רומניה, וארשה ואר צות-הברית.
הוא מספר: כשעמד בגן הפרחים הגדול בקיוב והזין את עיניו בשלל הצבעים של הפרחים, צף רע יון במוחו: מדוע לא להשתמש בצבעי הפרחים, לצורך מבע אמנות: לשם מה כל אותם צבעים כימיים מעשי ידי אדם, כשהטבע העניק בנדיבות כזו עושר ססגוני ? תקיף קדחת היצירה הסתער הצעיר יעקבי וביקש להגשים את התיאוריה האמנותית שלו הלכה למעשה. הציור הראשון שצייר באמצעות פרחים ועלים, היה הסופר הרוסי טולסטוי. בשנת המהפכה הוא עורך תערוכה של יצירותיו באודיסה וכעבור שנים מספר מארגנים חסידיו תערוכות של יצירותיו בפולין וברומניה.
גוייס ע"י הבולשביקים במהפכת אוקטובר 1917 בתור תעמלן אומן ע"י ציורים. צייר תמונותיו של לנין וטרוצקי ועוד מנהיגים מהימים ההם.
בשנת 1919 נשא לאשה את גנה בת הסופר ישראל י. סירקיס. בשנת 1921 במלחמת האזרחים נתמנה למנהל מחלקת האומנות בתיאטרון של "הצבא האדום" באודיסה.
ב-1923 ברח מרוסיה לרומניה, שם נפגש עם ידידו אדולף הילד, ממערכת העתון האידי "פורווערטס" מניו-יורק. בזמן שהיה קושי להשיג רשיון כניסה לארצות הברית לעולים ממזרח אירופה, מר הילד השיג לו ע"י עתונו את הרשיון הדרוש. התיישב בניו-יורק וקיבל משרה של מורה לעברית בבית ספר (איסט סייד היברו אינסטיטוט) והורה בו כ-30 שנה.
קשה היה לו להתפרנס מפרי אמנותו, אף כי המבקרים כתבו מאמרי ביקורת חיוביים על תמונותיו. הסופר ראובן בריינין מתארו כ"אברך משי". הוא מבין, שאף אחד אינו חייב לו דבר, ומחליט למצוא את לחמו בהוראה עברית. אמנם הזמינו אותו בתקופה זו לתפקיד הוראה.
בשנת 1930 קנה (יחד עם עוד שישים משפחות) 25 דונם אדמה לכל אחד, ע"י קיבוץ נען ונטע פרדס, במגמה להתיישב בארץ אחרי שהפרדס יכניס.
שנים רבות עסק בהוראה בארצות הברית.
ביקר בארץ בשנים 1932, 1949 ו-1954.