Volume 19

Page 5662

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צבי לוין

נולד בירושלים בג' סיון תרע"א (30 במאי 1911).

לאביו אליהו מיכל בן-ציון (ראה את הערך שלו בכרך ג', בעמוד 1472) ולאמו דבורה בת ר' אריה נטקין (בנו של נתן נטע נטקין , ראה את הערך שלו בכרך י', בעמוד 3622).

למד בילדותו בחדר ובתלמוד-תורה "תחכמוני" בירושלים, ובגירוש-דמשק (במלחמת העולם הראשונה) הצטרף עם כל המשפחה לאביו שנמצא אז בדמשק, עם שחרורו מהצבא הטורקי. שם שהתה המשפחה כחמש שנים, בהן סיים את ביה"ס "אליאנס" ובית-הספר העברי, בהנהלת יהודה בורלא.

לאחר מרד הדרוזים חזרו לירושלים. אחרי שהות קצרה בירושלים עברה המשפחה לתל-אביב הקטנה, והשתקעה בה.

בתל-אביב סיים לימודיו במחזור הראשון של בית-הספר הריאלי של "תחכמוני", בהנהלת ד"ר יהודה מהרש"ק , ועבר בהצטיינות את בחינות הבגרות הממשלתיות, שכן תעודות הבגרות של בתיהספר העבריים לא הוכרו אז על-ידי שלטונות המנדט.

מיד עם סיום לימודיו יצא לעבודה, ובמקביל החל לעסוק בענייני ציבור ובעתונאות, שהלכו צמודים כמעט כל השנים.

עם קבוצת חברים מתוך תלמידי בתי-הספר ייסד את חוגי "הנוער הלאומי", בהם ניהלו פעולות חינוך והדרכה ברוח לאומית, במתכונת צופית. הוא ערך את עתוני החוגים - "אבוקה", "משואות", וכד' (עורך פוליטי - ברוך וינשטין) ובהם כתב בעיקר בנושאי חינוך וספורט. במקביל היה פעיל ב"מכבי", בו עסק בספורט, אך בעיקר בעבודה תרבותית. אירגן בסניף מכבי ת"א חוגים שונים, ערך עתונים בעל-פה ועתוני-קיר, והיה למזכיר אגודת "מכבי" תל-אביב באחת התקופות היפות שלה, ובתפקידו הגיש עזרה רבה בהכנות ל"מכביה" הראשונה, שיוזמה היה יוסף יקותיאלי.

בשנת 1932 הצטרפו חוגי "הנוער הלאומי" לבי

ת"ר, ולאחר זמן מונה להיות קצין הנציבות של בית"ר ישראל. יחד עם משה רוזנברג אירגן את כינוס בית"ר המפורסם "כינוס פסח" ובאותו זמן סייע בידי נתן אכסלרוד לצלם את הפילם על חיי בית"ר, שנרכש לאחר-מכן ע"י זאב ז'בוטינסקי . יחד עם דב פרנקל חיבר את המנגינה של המנון בית"ר, וכתב על כך מאמר בעתון של שלטון בית"ר. הקדיש זמן רב לארגון הספורט בבית"ר ומאז דרך כוכבה של קבוצת הכדורגל של בית"ר תל-אביב, ליווה את הספורט באגודת בית"ר כעורך המדור הספורט בעתון "המשקיף" ערך את חוברת "נורדיה" (כאשר בית"ר הוצאה מחוץ לחוק) והיה עורך השבועון "הספורט הלאומי". משך שנים רבות היה חבר ועדת הביקורת של ההתאחדות לכדורגל. עם ייסודה של מדינת ישראל נפסקה פעילותו זו.

בשנת 1937 נתקבל (יחד עם אחיו אריה ) ללשכת "חירם" של הבונים החפשים, ומאז הוא מקדיש מיטב זמנו וכשרונותיו למיסדר-אחווה זה, בו הוא רואה מכשיר לקירוב-לבבות ולהשכנת השלום בין בני-אדם. הוא התמסר לעבודה, למד וחקר, ומילא כל התפקידים בלשכתו. בשנת 1958 נבחר לנשיא לשכתו, ומאז הוא פעיל במיוחד בלשכה הגדולה בישראל.

משנת 1960 הוא עורך את "הבונה החפשי" הבטאון של המיסדר - המופיע בקביעות כל חדשיים בעברית ובאנגלית ומגיע לכל מדינות העולם. נשא כמה שנים משרת הנואם של הלשכה הגדולה, ובשנת 1970 נבחר כסגן הנשיא הגדול של המיסדר.

מנעוריו ובמשך כל השנים עסק בשטח-חיים אחר לגמרי, המוסיקה והזמרה, בהם הצטיין מילדותו. בבית-הספר היסודי ניגן בחצוצרה בתזמורת ביתהספר ושר במקהלות רבות. בבית-הספר התיכון החל כבר לעבור לפני התיבה, ותוך כמה שנים היה לחזן מבוקש, שהצטיין בקול הבריטון המיוחד שלו וכן בסגנונו המיוחד בתפילה. במקביל למד פיתוח הקול וזימרה והתמסר בעיקר לזימרה מן הליטורגיה היהודית והעולמית.

כששהה המנצח המפורסם ליאו ליוב בארץ הצטרף למקהלה שלו, והיה הסוליסט שלה כל שנות קיומה. במסגרתה נפגש ולמד עם החזנים קוורטין, הרשמן , בלט, סירוטה, מילר ועוד. שנים רבות עסק בחזנות והופיע בתפילות בתל-אביב ובירושלים, והיה חבר פעיל בוועד ארגון החזנים בישראל.

בשנת 1947 יצא לראשונה לארצות-הברית, שם הופיע כחזן וכזמר ולאחר-מכן נסע שוב עוד שלוש פעמים, וזכה להצלחה, אך - לפי רצון המשפחה נמנע מלהשתקע שם, ולו גם זמנית, במישרה מכובדת כחזן. בשנים האחרונות זנח מקצוע זה, אך מופיע לעתים מזומנות.

עיקר מקצועו הוא ענף הדפוס, אליו נכנס לפני כארבעים שנה, בדפוס של משה שהם בתל-אביב. תוך זמן קצר היה למנהל הדפוס ובמשך השנים נחשב לאחד המומחים הראשונים במעלה במקצוע הדפוס. נשלח על-ידי הנהלת "הבוקר" לארצות-הברית לאר

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5662). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5662