אחרי הכיבוש אירגן בתל-אביב מהדש את המכבי ויסד את "המכבי הצעיר" שהלך והתפתח לארגון גדול.
בחודש אדר תרע"ח כשהחלה התעמולה ליסד גדודים עברים היה מהראשונים שהתגייס ועזר לתעמולה בין חבריו לגיוס. בגדוד עלה לדרגת אינסטרוקטור להתעמלות.
לפני פירוק הגדוד העברי נודע לו על תכנית התנפלות על המושבות הרחוקות מישוב מרכזי וצבאי. הערבים יודעי העברית העובדים בפרדסים ובמשקי היהודים במושבות - נצטוו לגדל פיאות וזקן, כדי שיהיו דומים ליהודים תימנים לכל דבר, נשלחו לעבודה לנקודות ישוב יהודיות שבארץ. "התימנים" האלה אמרו לברר בכל מקום את מספר הצעירים ואת כמוה הנשק שבו. אחר כך היו מודיעים את הדבר לממשלה, וזו עם פקידיה הערביים היו באים למקום, מחרימים את הנשק ואוסרים את הצעירים, ואחר כך כשאין נשק וצעירים במושבה, אמרו להתנפל בקלות עליה.
לתדהר נודע על תכנית זו מאחד מידידיו הערבים. לקח חופשה מהצבא לכמה ימים, ועם כמה מחבריו עברו בנקודות השונות ומצא את המתחפשים ל"תימנים" שהצליחו להתקבל כפועלים יהודים. "התימנים" האלה (18 במספר) "הורחקו ממקומותיהם" (חוסלו). פעולה זו היתה ידועה אז ליחידים בישוב. ערכה היה גדול מאד בשעתו, כי נצלו כמה ישובים מתקלות ואסונות. בפי חבריו נקרא אז תדהר "השוחט המדופלם"...
בספרו של תדהר "בשרות המולדת" באו צילומי תמונות מנהיגים שבהם הביעו את הערצתם לתדהר עבור פעולותיו בכלל ופעולתו בחיסול "התימנים" הנ"ל בפרט. (אוסישקין, בעמוד 53) כותב : "לך בדרך הנער היפה דוד שלא נתן לחרף מערכת אלהים חיים". וביאליק (בעמוד 54) כותב: "לעומד על משמרתו ועינו פקוחה וצופיה". דוד ילין כותב (בעמוד 217 "לשומר ישראל" וכוי).
במאורעות מאי 1921 ביפו לקח חלק פעיל בעומדו עם קבוצת צעירים על משמר ההגנה בגבול נוה-שלום ויפו, וכיליד המקום ידע להדוף את המתנפלים ולהרחיקם ממקום הסכנה. אירגן אז רשת ריגול ביפו וידע מכל היעשה. דיזנגוף (בעמוד 56 כותב : "למזכרת עבודה- המועילה בשביל תל-אביב". מרדכי בן-הלל הכהן, (בעמוד 57) כותב : "לאחד מבחירי הבחורים אשר לנו, מן הגידולים שגדלה תל-אביב".
שורת מכתבים שלח אז למזכיר הראשי ג'נראל דידס ובהם הוכיח על מעשה הנרגנים וחורשי המזימות, הכנסת הנשק דרך נמל יפו לשכנים וכוי. דידס נוכח ממכתבים אלה, כי תדהר "יודע יותר מדי", ולבן ב-12 בדצמבר הוזמן במכתב רשמי ע"י מאיור מונטיפיורי (סגנו של ראש המשטרה בארץ, הקולונל ברומליי) להיכנס לשרות המשטרה בתפקיד של קצין. בהתייעצות עם ראשי הציבור הוחלט בחיוב על צעד זה. זמן קצר קיבל קורס בבית הספר לחינוך קצינים בהר הצופים ואח"כ נתמנה לקצין ביפו למשך שבועיים והועבר לירושלים בתור מפקד המשטרה של העיר החדשה. שלוש תחנות משטרה עמדו בפיקוחו ובמשך 4 שנים ניהל את עבודתו כראוי. הראשון שחינך את השוטרים היהודים להכין את ,תיקי המשפטים בעברית", מהרישא ועד הסיפא. עד אז, היו השוטרים הערבים ממונים על הכנת תיקים בערבית, גם כשהתובע והנתבע היו יהודים. ויהודים היו חותמים על הפרטיכלים והעדויות הכתובות בערבית בלי לדעת - על מה הם חותמים.
הכניס מהפכה שלמד, בחוגי המשטרה בירושלים. רוב שוטרי הלילה נתמנו יהודים, וחדלו הגניבות. כי עד אז היו פלחי הכפרים "השומרים" והשוטרים הקבועים. הצליח להכניס סדר בעיר ולמנוע את השתוללותם של כמה מבני המשפחות הידועות של ערביי ירושלים בעיר ובשכונות היהודיות (פרטים בספר "בשרות המולדת").
בימי שרותו בירושלים הוציא לאור ספר בשם "חוטאים וחטאים בא"י" (תרפ"ד), שיצא בכמה מהדורות ועורר הד חזק. הספר תורגם לאנגלית ולערבית והיה הראשון מסוגו שנכתב בארץ בעברית ע"י קצין משטרה יהודי. המשורר ח.נ. ביאליק ציינו במיוחד.
ראשי הישוב, הרב קוק וכו' מצאו בו עזר רב. פעם כשהרב קוק פנה לנציב, סיר הרברט סמואל בבקשת עזרה לענייני הרבנות בסכסוכיה עם החותרים תחתה, אמר לו הנציב: למה לא תפנה לתדהר, הוא כבר יסדר את מבוקשך...
עמד לעזרת "שומרי שבת" בעיר הקדושה, -הרב קוק (עמודים 78, 79, 81) כותב: "יהי דוד משכיל וה' עמו, עשה חיל בישראל"...
כאשר היד הנעלמה שרקמה מעשי טירור בא"י, במחציתה השניה של שנת 1922, התכוונה בעצם לפעול בירושלים במגמה להראות לעולם שאיו הערבים מסכימים להצהרת בלפור. עמד תדהר על המשמר, וכשהחלה ההתנקשות הראשונה ביהודים ע"י התנקשות בזוג