Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 19

Page 5727

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דברים שנאמרו לזכרו באספות אזכרה*

אמת הדבר, כי דוד ביקש וציווה עלינו לא להספידו, וזה משום שהוא ידע ואנו יודעים, כי זו היא דרכו של עולם : בעת חייו של האיש נערך סיכומו בקמעונות ובקמצנות לגבי פעולותיו ומעלותיו לעומת הסיטונות והפזרנות לגבי חולשותיו. נפטר האיש, אז מפריזים בשבחיו - לקיים מצוות חסד של אמת. אך יש ואנו מספידים איש שאינו זקוק לחסד זה. האמת בלבד מספיקה להערכתו. עם אלה נמנה דוד תדהר ז"ל. מכל מקום לא אנהג בניגוד למבוקשו ולא אנסה אפילו למצות את עלילות חייו של דוד. נתייחד עם זכרו, אסתפק בהערכת שניים-שלושה קווים מאישיותו הדגולה וממפעלי חייו של דוד המנוח.

האמת ניתנה להיאמר, כי אין הדעת והדמיון מצרפים את המושגים "דוד תדהר" ו"זכרונו לברכה", דוד תדהר וחידלון, דוד תדהר ושלוות נצחים, כי האיש היה נתון בסערת חיים עצומה, כולו היה ים רוגש של רצונות, שאיפות, כיסופים ודינמיות מתמדת.

והנה דוד איננו עוד אתנו. כחתף בא האסון. יומיים לפני פטירתו ביקרתי בביתו ומצאתיו עובד ליד שולחנו - אוסף, מלקט, מעתיק, מעיין ומצרף פתקים. הוא סיפר לי, כי כרך י"ט נמצא בדפוס. ובאיזו שמחה רבה סיפר זאת ; יומיים לאחר מכן קראתי את הידיעה המחרידה על פטירתו הפתאומית. הגעתי מיד לתל אביב ורבקה סיפרה מה שקרה באותו בוקר מר ונמהר : עבד כרגיל, הפסיק, יצא למטבח וישב ליד החלון לאכול ארוחת בוקר. יום שמש היה ורבקה פתחה את החלון לרווחה כדי שקרני השמש יפלו על גבו. לפתע החל דוד משתעל ונופל אל בין זרועותיה. רבקה ניסתה לעודדו ולהגיש לו עזרה, אך כבר היה מאוחר, וכך נסתלקה נשמתו של דוד תדהר. מותו של דוד מזכיר לנו את האגדה הנפלאה של ח.נ. ביאליק ביחס למותו של דוד המלך, וזו לשון האגדה :

"...ויהי במלאת למלך דוד שבעים שנה ויבוא יומו וירד אליו מלאך המוות בדבר אלוהים עם רדת היום לקהת את נפשו, וימצא את דוד יושב בבית הארזים ופיו לא יחדל משיר וזמרה לאלוהים ולא יכול המלאך לגשת אליו, כי זמרת אלוהים מגן לבעליה ממוות. ויתחכם המלאך ויבוא אל הגן אשר מאחורי הבית וירעש עציו ויצא דוד הגנה לראות מה הרעש. ויהי הוא עולה במדרגות הגן ותדום זמרתו רגע וישלוט בו מלאך המוות ודוד נפל אחורנית. השמש נשקתו נשיקה אחרונה ודוד מת". כך מת גם דוד תדהר. בשעה שעבד על מיפעל חייו, על האנציקלופדיה של חלוצי ישוב ארץ-ישראל ובוניו, לא העז מלאך המוות לכבשו, ורק כאשר הפסיק לרגע קט את מלאכתו השתלט עליו ודוד נכנע ומת בנשיקה.

יש בכך משום סמל גורלי, שעם תום ח"י הכרכים של האנציקלופדיה, שבק חיים לכל חי, בעל האנציקלופדיה עצמה, מחברה ומוציאה לאור.

זה היה לפני 25 שנה בקירוב שדוד אמר לי, כי הוא החליט להוציא לאור 10 כרכים של האנציקלופדיה; ואולם לאחר המנין הראשון פתח את המנין השני ואת הכרך י"א הוציא בשנת 1961 והקדישו לנכדיו, שיבדלו להיים ארוכים, וכך הוסיף כרך לאחר כרך והשלים את י"ח הכרכים. והנה האיש איננו עוד בתוכנו והמלאכה הגדולה נפסקה.

בשמונה-עשר הכרכים של האנציקלופדיה הזאת הציב לו תדהר מצבת חיים נאדרת ונהדרת. זה היה עיקר פעלו ומיפעל חייו, במשך 25 שנותיו האחרונות. במיפעל זה באה לידי ביטוי תחושה היסטורית עמוקה בה הביע זיקתו העזה והאיתנה לישוב ובוניו בעת החדשה.

ועוד יש לציין את הדבר המאפיין ב-18 הכרכים של האנציקלופדיה הזאת, כי אין כל הפלייה בה בין בוני הישוב, אם האיש שעליו כתב דוד תדהר, הוא איש הגנה, או חבר אצ"ל, או חבר לח"י, ואם הוא אשכנזי או ספרדי, וכיוצא בהם. עובדות חייהם של האנשים האלה ותולדותיהם הן מהימנות וידוע לכול, כי המקורות של תדהר היו בדוקים היטב לפני שהם נתפרסמו בספריו. האנציקלופדיה, איפוא, מקיפה את דברי ימי הישוב לכל עדותיו, מפלגותיו וזרמיו לכל תקופותיו.

כזאת היתה תכונתו של דוד תדהר בחייו האישיים. היה מעורב בין הבריות. היה הביב על כולם, מתוך יחסים ידידותיים עם כל מנהיגי הישוב והמפלגות. בכנותו ובחמימותו קנה את לב שומעיו ובזאת קנה דוד את שמו הטוב - שם עולם...

...בסיום, ניתן לומר על כל מפעל חייו של דוד תדהר כי עוד בדורות הבאים יצמיחו הזרעים אשר זרע שיבלים לרוב.

* בלשכות "הבונים החופשיים" ו"בני-ברית".

APA citation

Tidhar, D. (1971). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 19, p. 5727). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/19/5727