...אהבתי את דוד אהבת נפש ומי לא אהב אותו ? עם אבדתו של דוד תדהר אבדה לא רק למשפחה האדם היקר לה ביותר, כי אם לחלק גדול מידידיו ומכריו, כי יחד עמו נאבד חלק מישותו, כי כל הטוב והנעים שהיו קיימים בו לא ישובו לעולם, כל חייו היה אדם בעל לב רך וטהור, אציל נפש מהיר תפיסה ומחשבה בהירה עם בקיאות בהילכות החיים, נקי כפיים ובר לבב, איש המציאות והחזון ולא סבל מעשי עוול בחיים היום-יומיים לא גרם עוול לאיש. כן, גברת רבקה, דוד שלך נפטר מעולם הרשע וטהורה היתה נשמתו.
דוד תדהר היה אח לצרה ורגיש למכאובי הזולת, אץ ורץ תמיד לעזור ללא סייג וגבול וזכות גדולה היתה לו שאת היית רעייתו, אפשרת לו לעבוד ולחבר מפעל מונומנטלי כביר שזכרו לא ימוש לעולם, האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו פרי עטו הוא מפעל שעשרות אנשי רוח היו צריכים לטפל בו, והנה קם הפלא ואיש אחד ודוד תדהר שמו הקים והוציא לאור מפעל כביר זה, ואולי המשא הכבד הזה גרם גם למותו...
דוד תדהר מסר את נפשו ומאודו למען העם והארץ והמוות חטפו, הוא מיקירי ילידי הארץ המצויינים בציון, בן לדור שהולך ונעלם וחסרונו יהיה מורגש מאד בתוכנו. כך מתנתקת החבילה ומתפזרת השרשרת ואחת לאחת תלוקטנה השבלים הבודדות הנשמות הנעלות והטהורות בארצנו והנותרים נשארים עגומי נפש ובודדים.
ה' ינחם אותך, גברתי רבקה היקרה, וזכרו הטהור יעמוד תמיד לעיניך, כי עברת כברת דרך יחד עם האיש היקר הזה...
אפרים טובנהויז ורעיתו לאה חיפה, כ"ג בטבת תשל"א * הלב כואב והיד רועדת מה אפשר להגיד, כיצד אפשר לבטא את רגש היגון והצער המעיקים על הלב, ומנין שואבים דברי נחמה ? מאז שנתקל מבטי בשמו של דוד עטור שחורים איני יכול להירגע, והלב מתעקש ומסרב להאמין כי אכן דוד איננו עוד.
והרי רק לפני חדשים, עת בילינו בביתכם אשתי, אנכי והנכדים, שפע דוד מרץ, רעננות ולכד את לבות הילדים בקסמו האישי. אמנם ידענו אז כי לבו נפגע, אך הוא שב לאיתנו ושמר על עצמו, הוא פירט אז לפני כל כך הרבה תכניות להמשך מפעלו ופעילותו הברוכים, והנה בא הקץ האכזרי שאין מנוס ממנו.
את, רבקה, תמיד היית מרכז חייו, אהובה ונערצת על ידי היקר באדם, שפילס את דרכו בחייו בכוחות עצמו ותמיד ביושר ובנאמנות, אהוב ומכובד ונערץ על ידי כל מכריו וידידיו. תמיד התרחק מחנופה ומבצע ושירת את עמו בנאמנות ובלב טהור ובנקיון כפיים. זכרו יהיה ברוך לעולמים, ותהא זאת נחמתך ונחמת אתי, בצלאל רועי ושלומית. כי אין רבים שזכו לאבא ולסבא כדוד תדהר עליו השלום.
שלמה בן ישראל וטינה ניו-יורק, כ' כסלו תשל"א