Volume 2

Page 1005

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ביץ בנו בכורו של האדמו"ר ר' יצחק בעל "פחד יצחק", שנספה בתקופת הגזירות וההשמדה במלחמת-העולם השנית ואח"כ "כתר תורה" לזכר אחותו רילה אשת מרדכי בירנפלד מלבוב, שנרצחה בידי הגרמנים ב-1941. נתן את הוצאות ההדפסה לפירוש משניות קדשים של הרב אברהם ישראל סלומון המוקדש לזכרה. בנו: נפתלי (ד"ר למשפטים, פרסם "דיני גבית מסים של רשויות מקומיות" בהוצאת חבר המועצות המקומיות).

חיים אלפרין

נולד במינסק, רוסיה הלבנה, א' אייר תרנ"ט (1899), לאביו זליג (חניך ישיבת סלבודקה, היגר לאמריקה ומטעמים דתיים לא יכול להשאר שם) ולאמו ראשה רבקה בת ר' ליב בורשץ (מראשי העדה במינסק, שופט מושבע, סוחר גדול ובעל תעשיה, החזיק על חשבונו את בית-הכנסת של אטינגר). למד בחדר מתוקן של המורים מהרשק ורייכלין 4 מחלקות בבית-הספר הריאלי של חייקין ובו בזמן למד תורה מפי הרב אליעזר רבינוביץ (חתן ה"גדול ממינסק''), וכשנתעוררה במשפחה השאלה, היכן ימשיך את לימודיו הכלליים : בגימנסיה החרדית בפראנקפורט ענ"מ שבגרמניה או בגימנסיה העברית הרצליה בתל-אביב, - הכריע הרב בעד תל-אביב.

ב-1913 עלה ארצה ולמד בגימנסיה בת"א. השתתף בפעילות בחיים הצבוריים של התלמידים, ממיסדי הסקציה להתעמלות בגימנסיה ויחד עם חיים אריאב ועוד היה חבר בועד האגודה "הדור הצעיר" של התלמידים.

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה קיבל את הנתינות הטורקית ונשאר בארץ. בעת הגירוש הכללי מיפו ות"א (ניסן תרע"ז) נדד עם הגימנסיה לשפיה, חזר עמה אחרי הכיבוש בת"א וגמר עם בוגרי מחזור ו'. בתרע"ט השתתף בועד המתנדבים לצבא יחד עם אהרן פלדמן (עבר הדני), י. פורטוגלי אלכסנדר וילבושביץ ויאבלונקין, התנדב לגדוד העברי "הראשון ליהודה" (גדוד ל"ט של קלעי המלך), שרת בו שנתיים וחצי והגיע לדרגת סרג'נט.

מששוחרר מהגדוד ובאותו זמן ניתן לועד שכונות תל-אביב המעמד החוקי של מועצה עירונית (ביום 11.5.1921) והזכות להחזיק משטרה עירונית, והעיריה מינתה את ועדת-המשטרה הראשונה (בהרכב: סעדיה שושני, ש. פכטר ואברהם קריניצי) נתמנה הוא למארגנה ומפקדה הראשון של משטרת תל-אביב המשטרה העברית הראשונה של העיר העברית הראשונה בעולם. ביום 10.6.21 נכנס לתפקידו ואימן בחצר הגימנסיה בפיקוד עברי את 25 השוטרים הראשונים שגויסו מבין טובי הצעירים שבעיר, רובם חיילים משוחררים מהגדוד העברי. אח"כ עלה מספר השוטרים ל-50, וכמה מהם (כגון רפופורט, שרמיסטר וזינגר) הצטיינו בשרותם ועלו בדרגה, ובסך-הכל

אימן בתקופת שרותו למעלה ממאה שוטרים עברים, שמילאו את תפקידם לשבח גם אח"כ בשרות המשטרה הממשלתית.

המשטרה העברית של ת"א היתה סמל ראשון לממלכתיות עברית ויהודי תפוצות הגולה, שראו בעתונים רשימות ותמונות של אנשיה ומפקדה ופעולותיהם, נתמלאו גאון לאומי- אולם קיומה של חטיבה זו דרש מאמץ רב וכושר התמצאות ביצירה חדשה שאין לה תקדים. היה עליה לחנך את הקהל, המורכב מותיקי הישוב, יודעי הרקבון של המשטרה הטורקית, וקיבוץ גלויות של עולי ארצות דיכוי

ושעבוד, שבהם למדו לראות את השוטר כנציג הכח של שלטון עוין - להתיחס למשטרה העברית באל גוף לאומי ולציית להוראותיה מתוך משמעת לאומית וצבורית. המשטרה חינכה את הקהל לסדר ולמשמעת, עמדה על משמר שלום תושבי העיר מפני שודדים וגנבים מהחוץ ומפירי סדר (עורכי הפגנות, שביתות וכו') מבפנים. מאוגוסט 1922 ואילך הוטלה עליה גם השמירה בלילות, שבוצעה קודם לכן בידי שמירה אזרחית. כן הוטל עליה הפיקוח על שמירת הנקיון והבריאות והודות לפעולתה נמנעה התפשטות מגפת הדבר בעיר ב-1922. עם הגידול הבלתי פוסק של העיר ע"י עלית עולים חדשים ותוספת בתים ובנינים בעיר ובשכונותיה החדשות, נוספו גם סכסוכים חברתיים חדשים ע"י סכסוכי עבודה, שביתות והשבתות שפרצו בתקופה זו (שביתת פועלי האפיה שאורגנה ע"י מ.פ.ס., שביתת פועלי העץ, שביתת והשבתת פועלי הבנין) והיה צורך בגישה עדינה לכל השאלות שהועמדו לפני המשטרה העברית ולמפקדה בעיר חדשה שתושביה הם "קבוץ גלויות". תוך קשרים מהודקים עם ועדת המשטרה העירונית (שבמשך הזמן השתתפו בה נבחרי העירית רוזה כהן, דב הוז ד''ר א. בנימיני ויצחק רוזנטאל)

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1005). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1005