Volume 2

Page 1028

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לפי המלצת הרב אברהם בורשטין רבה של טבריג, נתקבל למורה ללמודי היהדות בבית יוסף ושושנה פרסיץ , ממיסדי הוצאת "אמנות" במוסקבה ובקיוב, שהמשיכו בה בהומבורג ע"י פרנקפורט, בית זה היה מרכז עברי וציוני ומסביבו התרכזו הסופרים העברים : ח. נ. ביאליק, מ. בן-אליעזר, א. סימיאטיצקי, ש"י עגנון, י. פיכמן וכל שוחרי העברית והציונות.

עבר לאוניברסיטת פרנקפורט וב-1926 סיים את חוק למודיו וקבל את התואר ד"ר למשפטים (הדיסרטציה: "שכירות וקבלנות לפי חוקי התלמוד", פרנקפורט, 1926).

בזמן זה הוזמן לנהל את בי"ס ערב לשפה העברית, מיסודה של ההסתדרות הציונית בפרנקפורט, במקומו של הד"ר י. י. ריבלין מנהל המוסד ששב לא"י. היה פעיל בפעולות ציוניות והשתתף במאמרים בעתונות הציונית המקומית.

בינואר 1929 הוזמן כמורה לתלמוד בביה"ס הריאלי "תחכמוני" בת"א, עלה לא"י ועמד בתפקידו זה עד 1931. במרץ 1930 עמד בבחינות הממשלתיות לעורכידין בא"י.

ב-1931 בקר את ליטא והרצה שם בחוגי הנוער של א"י העובדת.

באותה שנה נשא לאשה את פרידה בת ידידיה זקס מיאנישוק שע"י שבלי בליטא (ואחרי שנולד בנם עמוס, נפרדו).

החל מתרצ"א מרצד, בקביעות ובאופן שיטתי ללא הפסק במשך 17 שנים בשבתות בשעורים לתלמוד ב"אוהל שם" מטעם אגודת "עונג שבת".

הרצה על הנושאים: תולדות המשפט העברי והתפתחותו, ישיבות המוסר בליטא, תולדות ר' ישראל סלנטר ושיטתו, למהותו של הפלפול התלמודי, דת ומדע, תרבות ולשון, ב"אהל שם" ובארגונים תרבותיים אחרים. השתתף במדור "חוק ומשפט" ב"הארץ" בעריכתו של העו"ד יהודה פרנקל. מ-1934 עוסק במקצועו כעו"ד ונחשב לאחד המומחים בעניני המשפט העברי בהלכות אישות.

שופט בבית הדין העליון של משפט השלום העברי, חבר משפט החברים של הסתדרות עורכי הדין, חבר ועדת התרבות של "אהל שם". משתתף במאמרים על נושאים משפטים, מדיניים ומדעיים בעתונות הא"י "הארץ", "הבוקר", "בטרם" ועוד.

ב-1945 נשא לאשה את פנינה בת ר' אפרים ברטפלד (ציוני ותיק, חבר הנהלת קרן היסוד בוינה, עלה לא"י אחרי מעצרו במחנה הסגר של בוכנוולד ונפטר ד' אב ת"ש (8.8.40).

בניו: עמוס, איתן.

דב ניימאן

נולד בטולצ'ה, ווברודזיה (רומניה), בשנת תרכ"ו (1866), לאביו מרדכי (מנכבדי העיר ואמידיה). קבל חנוך

תורני ולאומי, רכש לו השכלה כללית וגמר את בית הספר התיכוני למסחר בעירו.

בתרמ"ג עם התגברות הרדיפות והפרעות ביהודים במזרח אירופה עזב את בית אביו האמיד ועלה לא"י. נכנס למקוה ישראל ללמוד חקלאות. כשנקנתה אדמת עקרון בשנת תרמ"ד ע"י שמואל הירש (מנהל מקוה ישראל) והתישבו בה 11 המשפחות שהובאו במיוחד מהמושבה פאבלובקה, ליד רוזינוי, פלך גרודנה, עלה גם הוא אחריהם להתישב בה ולהכשיר מקום מושב למשפחת בית אביו מהגולה. קשות ומרות היו שנותיו הראשונות בארץ, אדמת הפלחה השחורה שהשקה אותה בזעת אפו לא נתנה את יבולה והסדרים שפקידות הברון הטילה על האכרים היו למורת רוחו והוא התחיל לבקר את מעשיהם ושיטותיהם הנפסדות מבלי משוא פנים ומיד נחרץ גורלו ויהי כגורל חבריו המורדים בעקרון ובראשון לציון אשר הוכרחו לעזוב את נחלותיהם, אך הודות למרצו הרב הצליח לסכל את מזימת הפקידות ונשאר במקום.

נשא לאשה את עטרה (קריינצה) בת יעקב גולד (אשר עלה לא"י מעירו יאסי אשר ברומניה, ציוני נלהב, עוזרו הנאמן של ד"ר ליפה בהפצת חבת ציון ברומניה), והיא אשר חוננה במרץ רב ובתבונת חיים לותה אותו כל ימי חייו והיתה לו לעדוד בנסיונותיו הקשים בשדה החקלאות.

את נחלתו עבד בשקידה רבה, עשה נסיונות רבים ושונים לשפור המשק והיה מורה דרך לאברים בנסיונותיו. נטע עצי מישמיש לתעשית ריבה, וכשלא הצליחו עקרם. נטע שקדים, זיתים וגפנים, וכשלא עלו יפה עקרם ונטע פרדס. היד, מחסידי המשק המעורב ועסק בגידול ירקות למיניהם. היה ממיסדי המחלבה בעקרון, הראשונה בא"י, אשר יפו העברית קנתה את תוצרתה.

נאבק קשה עם האברים השמרנים בשאלת החנוך העברי, אשר התנגדו להחליף את ה"חדר" המסורתי בבית ספר עברי. היה בין המורדים הראשונים שיסד עם חבריו את בית הספר העברי במושבה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1028). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1028