Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 2

Page 1029

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עשרות שנים היה מעסקניה המרכזיים של המושבה, עניני הצבור היו קרובים ללבו ולא פעם היה חוצה ברגליו בימי חורף קשים את הוואדים המלאים מים בכדי למלאות שליחות צבור באמונה. יחד עם אביו השתתף בכנסיה הראשונה של יהודי א"י בזכרון יעקב באלול תרס"ג כצירי הישוב החקלאי. ידיעתו הרבה בשפות אירופיות וכמו כן בשפה התורכית הכשירה אותו להתיצב לפני השלטונות התורכיים בזמן מלחמת העולם הראשונה ולהגן על זכויות בני הישוב. היה צנוע בהליכותיו, ברח מן הכבוד. נפטר בעקרון, ל' חשון תש"ה.

צאצאיו: מנחם (פקיד במחלקת המים של עירית ירושלים), שאול (אכר בעקרון), עקיבא (מהנדס), צבי (מהנדס), יוכבד אשת אברהם קריינין, שרה אשת יוסף כרמי, תמר אשת אפרים גלר (ירושלים), אסתר אשת מתתיהו קפמן .

הרב יעקב מן

נולד ברז'יצה, פלך ויטבסק (רוסיה הלבנה), בשנת תר"ו (1846), לאביו ר' משה יהודה ליב בן הרב יונה , דיין ברז'יצה, ואשתו גיטל בת ר' אליעזר פרידלנד מד וינסק (שלפי מסורת המשפחה הגיעה שלשלת יחוסו עד לשמעא בן ישי אחי דוד המלך ).

בעודו תינוק עברה כל המשפחה למחוז חרסון, ואחרי שאמו נספתה במגפה בעיירה קאמינקה גדל בחרסון בבית אביו, שהיה, שם, שותף עם אחיו דוד בתעשית סיד ולבנים ובקבלנות בנין לממשלה. קיבל חינוך תורני מפי מלמדים ומפי אבי-אביו, שהיה אז דיין בחרסון.

בשנת תרי"ט עלו ארצה הסב והדוד ר' דוד ובני ביתם והתישבו בירושלים, ובשנת תר''כ, עלה גם הוא עם אביו ואמו-חורגתו ודודו דוד פרידלנד .

למד בישיבות ירושלים והגיע לידיעה רבה בתורה וכושר-הסברה מצוין.

נשא לאשה את אסתר חשה בת הרב יצחק בהרב משה חעשין.

עסק זמן-מה בהרצאת שיעורי תלמוד לצעירים בחברת "דגל תורה" ובהוראת תלמוד לנערים. אף הציעו לו להיות רב ודיין, אך הוא סירב להתפרנס מהתורה ויצא לעבודה. השתתף בתעשית הסיד, הלבנים והרעפים של אביו ודודו, שפיתחו את מפעלם גם ביפו ואח"כ החל לעסוק בקבלנות בנין, מהיהודים הראשונים במקצוע זה בירושלים. הוא היה הראשון שהכניס את עולי תימן לעבודה בבנין ובסיתות אבנים, והם קראו לו "אבא". הצטרף לר' יוסף ריבלין בבנין השכונה "משכנות ישראל". הקים בנינים רבים בירושלים ואף ערך את תכניותיהם כמו אדריכל מומחה. בין הבנינים הגדולים שהקים: בית-הספר למל, בית-החולים "שערי צדק" ועוד.

סידר לפועליו ואף לאחרים שיעורים במשנה, גמרא ושאר לימודי התורה, וגם הרצה בהם בעצמו. מלבד גדולתו בתורה וביראת-שמים היה מפורסם בחכמתו ופקחותו. הרבה אמרות חכמה המהלכות בישראל משלו הם, ומפוזרים בכמה ספרים מבני דורו.

נפטר בירושלים, ט' טבת תרס"ט.

צאצאיו; חיים, יונה, יצחק דוד (מבעלי הפירמה "מן וברמן" ועסקן צבורי), עדה לאה (ז"ל), פשה אשת ר' אברהם אריה הלוי המבורגר.

ד"ר אברהם ברוך (רוזנשטיין)

נולד בנובידבור מחוז ורשה (פולין), כ"ז טבת תרמ"ב (31.12.1881), לאביו אליעזר יצחק (סוחר עצים, משכיל ובר-אורין), ולאמו צביה שושנה בת יצחק יעקב רוזנברג מאחוזת קובר ע"י פלונסק.

קבל חנוך עברי בחדר, בחדר מתוקן אצל המורה ישראל מוגלניצקי וכללי בבי"ס רוסי בעיר מולדתו ובפולטוסק, בגמנסיה ממשלתית בורשה ובאוניברסיטת ורשה, בפקולטה המתמטית עד סגירתה ע"י השלטונות הרוסים בשנת המהפכה 1905.

ב-1903 עבד כעוזר במערכת האנציקלופדיה העברית הכללית מיסודו של נחום סוקולוב, במחיצתם של שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר), ד"ד יוסף משורר ויצחק גרינבוים ועם בטול תכנית הוצאת האנציקלופדיה, המשיך לעבוד כמזכיר הספרותי במערכת "הצפירה". עם סגירת "הצפירה" ב-1906 עבד כחבר המערכת בעתון "היום", שהופיע בורשה בעריכת ישראל חיים זגורודסקי (יח"ז, אחי ד"ר מ. זגורודסקי) ביחד עם הסופר מיכל וובר.

ב-1905 עם הפסקת העתונות והמו"לות העברית ברוסיה ובפולין, יסד ביחד עם קבוצת סופדים צעירים בורשה (ביניהם פ. לחובר, י. א. הנדלזלץ, פ. ל. הרשוביץ, בורטנבוים ודב טשרנוביץ, אחיהם של שמואל והפרופ' חיים טשרנוביץ) הוצאת ספרים עברית בשם "חברים" לשם "שמירה על הגחלת העברית שלא תכבה", בהוצאה זו הופיעו 5 חוברות ביניהן התרגומים "מאגדות המזרח" של ו. דורושביץ, הכלכלה הפוליטית של ו. זומברט ו"יסודי הפיסיקה" שלו.

פרסם באידיש 2 חלקים של "תורת הספרות" (ליטעראטור וויסענשאפט) 2 חלקים חשבון (אריפמעטיק)

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1029). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1029