Volume 2

Page 1033

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הנודע על התנ"ך) וב-1917 גמר את בית-הספר הריאלי היהודי בוארשה. למד בפוליטכניונים בוארשה, וינה וצוויקאו שבגרמניה וב-1923 הוסמך למהנדס-מכונאי.

הצטרף מנעוריו לתנועה הציונית, היה מראשוני "השומר הצעיר" בוארשה, חבר המועצה הראשית וראש גדוד "גדעון" בשנות 1916/17, חבר פעיל ומדריך במכבי בוארשה, וינה וצוויקאו. בוינה היה פעיל בעזרה לעולים העוברים דרך העיר לנמל טריאסט ובצוויקאו היה יו"ר אגודת הסטודנטים היהודים.

נשא לאשה את יפה בת זליג גולדברג , בעל תעשית עור עדין בוארשה.

עלה ארצה ב-1925 ועבד כשנתיים כמהנדס במחלקה הטכנית של עירית תל-אביב בסידור תכניות בנין העיר ובמחלקת הדרכים. ב-1937 יסד בת"א בשותפות עם בית חותנו את בית החרושת "זטגה" (ראשי-התיבות של שם חותנו בלועזית) למוצרי עור עדין מחומר מקומי ככל האפשר, בו הגיע מספר הפועלים במשך הזמן למעלה ממאה ורובם קיבלו את ההכשרה המקצועית אצלו, רכש שם טוב לתוצרתו וארגן לה שווקים ובתי-ממכר מיוחדים בארץ ובארצות השכנות. ניהל את המפעל במשך 11 שנה.

ב-1928 הצטרף להתאחדות בעלי התעשיין והיה מיד אחד מפעיליה. ב-1929 יסד בהתאחדות את המחלקה לאכספורט והועמד בראשה ופעל למען יצוא תוצרת הארץ בכללה. ב-1931 הוציא את קטלוג-האכספורט הראשון לתוצרת העברית ונסע בענין זה לארצות המזרח הקרוב ומערב-אירופה. היה חבר ועד לשכת המסחר של יפו ות"א ובהנהלות לשכות המסחר עם אוסטריה ורומניה. השתתף בועד ירידי המזרח בת"א ופעל בעד תצוגה נאותה של תוצרת הארץ. ניהל את הופעת התעשיה העברית ויצג אותה בתערוכות בינלאומיות בפאריס בשנים 1931 ו-1935, ארגן את ביתני תוצרת ארץ-ישראל בתערוכות בינלאומיות בבארי שבאיטליה, בניו-יורק ועוד, ואת תצוגת התעשיה העברית בתערוכה הממשלתית בקאהיר ב-1942; ממיסדי החברה הארצישראלית לתערוכות שליד התאחדות בעלי התעשיה, התערוכה המתמדת למוצרי התעשיה העברית בבית ההתאחדות בת"א ותע

רוכות האפנה; ממיסדי הבנק הא"י לתעשיה, היה סגן יו"ר מועצת הנהלתו וכעת חבר בחבר-הנאמנים של הבנק. ממיסדי המכון לסחר-חוץ מיסודן של ההתאחדות ושל הסוכנות היהודית וסגן יו"ר מועצת מנהליו. בשנות 1932/43 היה סגן נשיא ההתאחדות, ומאז הוא המנהל הכללי וחבר-כבוד בועד הפועל שלה. מהמיסדים והמנהלים בחברות שונות לתיאום היצור והספקת חמרים לתעשיה העברית. ב-1938 נסע בשליחות הסוכנות היהודית לפולין, רומניה והונגריה לשם ארגון עלית אנשי תעשיה. יצג את התעשיה הארצישראלית בקונגרסים הציוניים מ-1931 ואילך וב-1939 השתתף בקונגרס כציר ברית הציונים הכלליים ובמשלחת התעשיה הארצישראלית; ובקונגרס ה-22 ב-1946 נבחר לועדת התקציב של הסוכנות, וכן הנו חבר הועדה לאשראי תעשיתי המשותפת לסוכנות היהודית, אפ''ב והבנק הא"י לתעשיה. ממיסדי המכון לתקנים (סטנדרטים) שליד "בית המהנדס" וחבר מועצת מנהליו. עמד בראש המשלחת הכלכלית הארצישראלית לאנגליה ב-1937, וב-1945 שוב עמד בראש משלחת כלכלית שנשלחה שמה לפי הזמנת משרד המושבות הבריטי לשם יצירת קשרים כלכליים.

משפרצה מלחמת-העולם השנית פעל ליצירת קשדים בין התעשיה העברית ובין מפקדת הצבא הבריטי במזרח הקרוב לשם התאמת תעשיתנו לשרות המאמץ המלחמתי ובענין זה ביקר פעמים רבות במפקדת הגנרל האצ'ינסון בקאהיר. כן נסע ב-1940 במשלחת התעשיה ולשבת המסחר לסוריה וללבנון.

ממיסדיו ומפעיליו של האיגוד למען תוצרת הארץ וחבר נשיאותו. הרצה ברדיו, באספות ובמסיבות בארץ ובחו"ל וכתב מאמרים בעתונות היומית ובירחון "התעשיה" (שהיה ממיסדיו) בעניני תעשיה ותוצרת הארץ.

חבר הנהלת המועצות למען בתי-הספר המקצועיים, חבר נשיאות אגודת דורשי התכניון העברי, חבר מועצת אגודת ידידי ביה"ס החקלאי במקוה ישראל וחבר מועצת בית-הספר הגבוה למסחר וכלכלה בתל-אביב.

נרשם כמה פעמים בספר הזהב של הקהק"ל על פעולותיו לטובת התעשיה העברית.

צאצאיו: אלכסנדר, רות ישראלה .

שמואל שרירא (שריר)

נולד כ"ד אדר תרמ"ג (1883), בסלאווטה אשר בווהלין לאביו יוסף בן למשפחה חסידית למדנית. למד בחדרים ובישיבה, לפי הנוסח הישן ואח"כ בישיבה החדישה באודיסה. שם למד מפי פרופ' חיים טשרנוביץ, ח. נ. ביאליק וד''ר יוסף קלויזנר לימודי יהדות, ספרות ושירה עברית והשתלם בלימודים כלליים. אחר כך למד באקדמיה לחכמת ישראל מיסודו של הברון דוד גינזבורג בפטרבורג, שמע לקח מפי ד"ר י. ל. קצנלסון , פרופ' ד. חבולסון, ד''ר א. זרזובסקי, ד"ר א. ש. קמנצקי ור' שמעון דובנוב. אחרי זה המשיך למודיו בפילוסופיה, היסטוריה, וחקר המקרא במכללות שטראסבורג ופרייבורג אשר בגרמניה ושמע לקח מיוחד מפי הפרופ, ו. נובק , בעל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1033). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1033