Volume 2

Page 1038

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כשניסה השלטון הבריטי להציל את מעמדו על-ידי כליאת מנהיגי הישוב במעצר, נעצר גם הוא, בתור אחד מראשי הצה"ר, במחנה לטרון ביום 29.6.1946 ואחרי 130 יום שוחרר ביום י"א חשון תש"ז (5.11.1946).

ממחצית יוני עד ראשית דצמבר 1947 בילה באפריקה הדרומית בשליחות "אוצר עממי". בזמן שהותו באפריקה הדרומית היה פעיל במפלגה הרביזיוניסטית המקומית והופיע באספות פומביות רבות.

עוד בהיותו סטודנט באוניברסיטה התחיל לעסוק בעתונאות, בעיקר השתתף בקביעות בעתון היהודי אשר הופיע בורשה בשפה הפולנית "נש פשגלונד"; שם פרסם מאמרים רבים על בעיות ציוניות ועל הספרות העברית וגם תרגומים מפרוזה עברית (מפרישמן, ברנר, ביאליק, גרשון שופמן, חוג'ה מוסה ואחרים). בשנות 1926 ו-1927 היה הכתב הפריסאי של העיתון הורשאי הנ"ל, בזמן שהותו בפריס הכיר את ז'בוטינסקי והתרשם מאישיותו ורעיונותיו ונשאר דבק בהם עד הזמן הזה. אחרי עלותו לארץ התחיל לפרסם מאמרים ב"המשקיף", העתון היומי של הרביזיוניסטים, על פי רוב בגליונות של יום ששי, בשאלות מדיניות וצבוריות. במיוחד התמחה בשאלת א"י בימי המלחמה הראשונה ובתולדות התקופה הראשונה של האדמיניסטרציה האנגלית בארץ-ישראל, שלבעיות הללו הקדיש מאמרים יסודיים רבים : לאגדת המרד הערבי וללאורנס, לתקופת האדמיניסטרציה הצבאית, לשלטונו של הרברט סמואל, לביתור הארץ וקריעת עבר הירדן ממנה. בספר השנה של העתונאים תש"ז פרסם מאמר "מדינה יהודית - הכרח התקופה" (המאמר נכתב בלטרון) ובקובץ מוקדש לזכרו של ז'בוטינסקי "מנהיג הדור" פורסם מאמרו הארוך "נביא הריאליזם הציוני". בזמן שהותו באפריקה הדרומית פרסם שורת מאמרים באנגלית בשבועון Jewish Herald""

בתו: חנה.

שמואל אזרחי-בריסקר

נולד בחוטומסק, פלך מוהילב (רוסיה הלבנה), י' אב תרמ"ח (1888), לאביו חיים ולאמו חנה בת ירחמי אל צ'רניב. למד בחדרים בחוטומסק ואח"כ בהומל, משעבר שמה עם הוריו, בן י"ג הצטרף לאגודת "בני ציון", שפעולותיה נערכו ב"חדר מתוקן" שבהנהלת ישי אדלר. בן י"ד החל ללמוד מלאכה במספרה, עבד בקיוב ובאודיסה והיה חבר בהסתדרות "ציונים סוציאליסטים".

בקיץ 1911 עלה ארצה, עבד חדשים במספרה ביפו והצטרף ל"הפועל הצעיר". עלה ירושלימה, שכר לו פנה במחסן למכולת והקים לו שם מספרה מודרנית (לפי תנאי הימים ההם היתה הראשונה מסוג זה בירושלים היהודית), וכשתלה שלט בכתובת עברית "מספרה עברית מודרנית" רגזו הכמרים הרוסיים בעלי הבנין על שהוא "מזהם" את ביתם בכתובת עברית, הסירו את השלט ותלו אותו על אורוה שממול לבנין.

המעשה הרגיז את איתמר בן אבי, שהיה אז עורך "האור", והוא פרסם על זה בעתונו מאמר תוקפני: "הכמוסקבה תעשו את ירושלים ?! " המאמר עשה פרסום רב גם לו וגם למעשה הכמרים והכל באו לראות את השלט של המספרה תלוי על האורוה. ברצותו לסדר את המספרה בחנות מיוחדת, במקום שיוכל לתלות שלט עברי, היה זקוק להלואה בסך 100 פרנק. מסר להנהלת בנק אפ"ק בקשה כתובה באידית, בה הסביר שמספרה עברית מודרנית תעזור להתפתחות עיר-הבירה ואף הסתמך על זכות אביו, שקנה בשעתו . 5 מניות של הבנק. אך הנהלת הבנק השיבה לו, שירושלים אינה זקוקה למספרה מודרנית-ואת ההלואה לכך לא יקבל. בהשתדלויות יהודי ספרדי קיבל את ההלואה מהחברה הספרדית "עזרת אחים" ומישכן אצלה אח החליפה והמעיל שהביא אתו מרוסיה, ויסד את המספרה שנתחבבה על אנשי הישוב החדש בירושלים.

בתרע"ג נשא לאשה את בלה בת יעקב טמקין , מורה ומיסד "החדר המתוקן" הראשון בבוברויסק.

במלחמת העולם הראשונה סבל מרדיפות השלטון הטורקי ונקלע לטבריה. אחרי המלחמה חזר ירושלימה וסידר לו מספרה יפה, שהיא כיום הגדולה שבירושלים ותשעה פועלים עובדים בה. הצטרף לציונים הכלליים, היה פעיל כל הזמן בארגון בעלי המלאכה בירושלים וזה כשבע שנים הוא יושב-ראשו, חבר הנהלת העתון "המלאכה" ולפני כשנתיים נרשם בספר הזהב של הקה"ק על-ידי "ארגון בעלי-המלאכה כאות הוקרה לפעולתו המתמדת לטובת הארגון.

הצטרף למיסדי שכונת רחביה ובנה בה את ביתו בין חמשת הראשונים.

בניו: חנניה (אגרונום, גומר אוניברסיטת קליפורניה, עובד בשרות הממשלה בארץ), יהודה האזרחי (סופר, גומר אוניברסיטת ירושלים, נשלח לעבודה בשרות הקה"ק בלונדון), איתן (תלמיד האוניברסיטה העברית).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1038). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1038