תה החל עוד בגיל צעיר לקרוא את הספרות העברית החדשה - ספרי מאפו וסמולנסקין. מגמת הוריו היתה להכשירהו לרב כממלא מקום אביו, שישמש גם בכתר הרבנות מטעם הממשלה המצריכה השכלה כללית כדי שש מחלקות בי"ס תיכוני. בהיותו כבן 18 מצאו אותו רבותיו מוכשר לסמיכות לרבנות.
ליום הולדתו ה-19 ברכה אותו אמו שיזכה לעלות לא"י, לבנות ולנטוע ולהכין מקום לבני משפחתו שיבואו אליו לא"י.
הוא שמח לברכה זו והגשים אותה בחיים. למרות התנגדותו של ראש חובבי-ציון בוילנה ר' ש. י. פין שטען כי "רב צעיר משכיל וחובב ציון יכול לעשות בליטא לטובת הרעיון יותר מפועל בא"י", שמע לעצת מ. ל. לילינבלום והרב שמואל מוהליבר שעודדוהו לעליה.
עלה בחודש חשון תרנ"א לא"י ועבד שנה בנטיעת כרמי המושבה החדשה רחובות, שרק לפני כמה חדשים עלו על אדמתה, שנרכשה ע"י החברה "מנוחה ונחלה", ביחד עם חברי "אגודת הפועלים" שמנו אז כ-500 ,איש בהנהלתו של אהרן, איזנברג. הפועלים הסתדרו אז קבוצות קבוצות, במקום מגורם בעלית האורוה לסוסים שהקימה החברה "מנוחה ונחלה". בבוקר היו הולכים עם המעדרים על שכמם לעבודה ובערב חזרו למושבה בשירה ורקודים.
נרשם אז להתישבות בעבר הירדן ע"י ז. טיומקין, ראש היעד הפועל של חובבי ציון ביפו, שפתח בהרשמת צעירים רווקים הרוצים להתישב בעבר הירדן המזרחי במקום שעמד לקנות אדמה במחיר פראטק הדונאם ושלם לטיומקין 200 פראנק על חשבון 200 הדונאם. בעונת הבציר עבר לשמירה בכרמו של מרדכי לובמן בראשון-לציון.
לפי הצעת שמואל אוסטשינסקי (יו"ר אגודת הפועלים אז) עבר עם עוד 5 פועלים לעין-זיתים בגליל העליון שהוקמה אז ע"י "אגודת האלף" ממינסק בהנהלת ד. ב. שליפיאן (דב"ש) וחפץ. עבדו שם בתנאים קשים, דירות לא היו להם וגרו ב"חו שות" אצל ערבי הכפר, ללא מטבח ובתנאי הזנה קשים.
עבר לראש-פנה ונתקבל לעבודה מטעם הפקידות של הברון רוטשילד ע"י הפקיד יהושע אוסובצקי, שהיתה בידו המלצה אליו מאת אחיו עורך "המליץ". אחרי עבודת חצי שנה במטעים בראש פנה עבר לירושלים לפי הוראת אחיו ליאון רבינוביץ, לשמש כסופרו המיוחד של "המליץ". בזמן זה פרסם אחיו את מכתביו מחיי א"י ב"המליץ" בשם "מאח אל אחיו".
בי"ג תמוז תרנ"ב נשא לאשה את מרים בת ר' אהרן הלוי רבינוביץ (שעלה עם משפחתו לא"י בשנת תר"ן מסמרגון וחכר את המשק של נחום מלך בכפר סומל ע"י שפך הירקון).
הוצע לו מטעם כולל וילנה באמצעות ר' בנימין זאב הלוי ספיר (בז"ה) להתפרנס מ"חלוקה", אבל הסתלק ממנה. לפי הצעת יהושע ברזילי נתקבל באייר תרנ"ג כמורה בבית הספר לבנות ביפו שנפתח אז בהנהלת שושנה (רוזה) כהן וביחד עם המורים יהודה גרזובסקי-גור, י. בלקינד ולוי שמחון הניחו את היסודות של החנוך העברי ועצבו את הדמות של ביה"ס לפי השיטה החדישה עברית בעברית.
כשבקר אחד-העם את הארץ היה בא לשמוע את שעוריו והסברתו לתלמידיו עברית בעברית והתפעל מהם.
ביתו היה אחד הבתים הראשונים בארץ ששפת האם והבית היתה אך ורק עברית.
היה מזכירה של לשכת בני ברית "שער ציון" ביפו בשנות תרנ"ה-תרנ"ז בראשותו של שמעון רוקח. ובזמן זה נרכש הבית של בית החולים "שער ציון" ביפו בכספי נדבת הברונית קלרה הירש. כמו-כן היה מזכירה של הלשכה הראשית של "בני משה" ביפו בתרנ"ו-תרנ"ז (חברי הנהלתה היו ד"ר מנחם שטין, ד"ר הלל יפה, יחזקאל דנין, יהודה גרזובסקי, יהושע ברזילי, חיים מרגלית-קלווריסקי ואליהו זאב לוין אפשטין).