Volume 2

Page 1050

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חתום על מכתב הברכה של לשכת "בני משה" לקונגרס הציוני הראשון בבזל ביחד עם ראש הלשכה ד"ר מ. שטין.

בתרנ"ח עבר להיות מנהל ומורה בביה"ס של המושבה רחובות.

בתרס"ג השתתף באספת המורים הראשונה בזכרון יעקב ולקח חלק בחבור תכנית הלמודים הראשונה לבית הספר העברי.

בתרס"ד נענה לבקשת בני עקרון לקבל עליו את עבודת ההוראה במושבה. התמסר לעבודה זו בכל מרצו והעמיד את ביה"ס במושבה על הגובה הראוי בדרגת בתי הספר בארץ.

במשך 30 שנות עבודתו בהוראה הקים אלפי תלמידים ותלמידות הנמצאים כיום בכל פינות הארץ ורבים מהם עומדים בראש הישוב וממשיכים באידיאלים ברוח התורה והמסורת שהשריש בהם מחנכם.

בתרפ"א עזב את ההוראה, עבר לרחובות וסדר לו משק.

כהן שנים רבות כחבר ועד המושבה ונשיא המועצה הראשון עם קבלתה את הסטטוס של מועצה.

אשתו מרים היתה האשה הראשונה שנבחרה לועד המושבה ברחובות והשתתפה בפעילות בועדת התחוקה בשנות תרפ"א-תרפ"ב.

ממשיך את פעולתו הצבורית בעסקנות שלא על מנת לקבל פרס, הנהו יו"ר לשכת בני-ברית "הרצל" ברחובות, יו"ד משפט השלום שעל יד המועצה המקומית, מנהל אגודת גמילות-חסד "הרצל" ברחובות (נוקדה ע"י לשכת בני ברית "הרצל" בתרצ"א). תרם סכום של 200 לא"י לשם "קרן יצחק ומרים כהן" בקופת הגמ"ח וממשיך בתורה ובגמ"ח מתוך שיבה.

בתם היחידה : מיכל אשת עובד איזנברג (בוגרת מחזור א' של הגימנסיה "הרצליה", יו"ר ועסקנית מרכזית של הסתדרות נשים עבריות ויצ"ו ברחובות).

יעקב שמחה קוצרסקי

נולד בקאמינקה, פלך קיוב, אוקראינה, בשנת ת"ר (1840), לאביו יוסף ולאמו חיה יהודית . קיבל חינוך מסורתי והתמחה בעסקי תבואות ומשק חקלאי.

במשך שנים רבות ניהל אחוזה של "פריץ" רוסי וחי באמידות כפרית, קיים מצות צדקה והכנסת אורחים בנדיבות.

משאסר השלטון הרוסי על היהודים לגור בכפרים החליטו הוא ואחיו לעזוב את רוסיה. אחיו יצא לאמריקה והוא עלה ארצה בתמוז תרמ"ה עם משפחתו והתישבו ביפו. בנותיו למדו בבית-הספר לבנות ביפו והוא נסע לעבוד בחקלאות בזכרון יעקב. שם חלה בקדחת צהובה והוכרח לעזוב את המקום. עבר לעבוד במקוה ישראל ובנו עזר על ידו. מצבו החמרי היה בכל רע וקרוביו מרוסיה שלחו לו כסף לחזור שמה ואחיו ויתר קרוביו הזמינוהו לבוא לאמריקה, אך אשתו אמרה: "כאן נחיה וכאן נמות ולחוץלארץ לא נצא !" סוף-סוף קיבל עבודה ביקב ראשון לציון כמנהל מיכלי הספירט ובנו כמנהל פנקסים. שם עבד עשרות שנים ולעת זקנה קיבל פיצויים ועבר לעקרון להיות בקרבת בתו וחתנו. יסד במושבה בית הכנסת אורחים והתמסר כליל להקמתו ולהחזקתו.

רעיתו נפטרה בעקרון, בת 85, ביום ג' טבת תרפ"ה, והוא בן 95, ביום י"א ניסן תרצ"ה.

צאצאיו: מרדכי, ברכה אשת דוד בן מרדכי ניימאן (לפנים בעקרון ואח"כ בכפר אהרן), לאה.

יצחק פישלזון

נולד באורשה, פלך מוהילב, רוסיה הלבנה, בשנת תרכ"ה (1865), לאביו יעקב דב (ממיסדי המושבה ראשון לציון) ולאמו דבורה בת מרדכי ליבונטין (אחיו של יהודה ליב אבי ר' זלמן דוד ליבונטין , ממיסדי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 1050). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/1050