Volume 2

Page 582

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

וצבורית כיו"ר הסניף החיפאי של "ברית הציונים הכלליים", יו''ר המועצה הארצית של ה"ברית" הנ"ל, חבר ועד הקהלה בחיפה וחבר הנהלת ועד הדר הכרמל.

אחד מבניו, יצחק , הוא חבר קיבוץ בית אלפא, ובנו הד"ר דוד נייגר הוא מורה בבית-הספר הריאלי בחיפה.

נפטר בחיפה, ט"ו תמוז תש"ד.

יוסף זימן

נולד בי"ח ניסן תרמ"ב (28.4.1882) בעיירה פיליפובו, פלך סובאלקי, לאביו ר' זאב (בעל-אחוזה מוקיר תורה ולומדיה, שהיה נזהר לא להעביד בשבת את האנשים והבהמות באחוזתו) ולאמו ליבה פריידה לבית פרנק . הקשר הנפשי לארץ-ישראל היה מסורת במשפחה עוד מימי סבו ר' חיים , שבשנת תרמ"ה שלח את שני בניו, אהרן ונטע , לארץ ישראל כדי לרכוש קרקע. חם לא מצאו אז קרקע מתאימה וחזרו אל הגולה, אך השאיפה לציון נשארה חיה במשפחה.

למד בבחרותו בישיבות סלובודקה וטלז. עסק במסחר יערות ואחרי מלחמת-העולם הראשונה היה בעל הפירמה "אדלר" (שותפות לוסוס-זימן לפחמים ורהיטים) בקובנה. השתתף בפעולות ציוניות: במכירת שקלים, מניות "אוצר התישבות היהודים" ומניות "בנק המזרחי" ובפעולה צבורית יהודית-כללית. נשא לאשה את שושנה בת ר' גרשון רבינוביץ .

ב-1923 יזם, יחד עם אחרים, לרכוש להם קרקע בארץ-ישראל ולהתישב בשכונה של משקים חקלאים זעירים בקרבת תל-אביב. לשם כך ערכו אספה בבית הרב אברהם דובר הכהן שפירא , רבה של קובנה, ובחרו ועד לביצוע הדבר ויוסף זימן נבחר בו בתור יו"ר. כשהתעתד לנסוע לבקור בארץ-ישראל, במסע שנערך מטעם העתון "אידישה שטימה" לפסח תרפ"ג, נטל על עצמו להתענין ולפעול בדבר רכישת קרקע לו ולחבריו למטרה הנ"ל, ואליו נצטרפו עוד שני אנשים למשלחת מטעם החבורה. אז סידר על-ידי חברת "גאולה" ובעזרת מנהלה בצלאל יפה את קנית

מחצית השטח שמעבר לנחל מוסררה ובמשך הזמן את המחצית השניה - הוא השטח, שעליו בנו את השכונה נחלת יצחק , על שם הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה המנוח של קובנה, שהיה חובב-ציון מסור,

בשובו לקובנה הצליח להמריץ את החברים הנרשמים, שיזדרזו להכניס את הסכומים שהתחייבו עליהם, לבל יהיו עיכובים בהגשמת גמר הקניה וסידור ההתנחלות. ביקר עוד פעמים בארץ (ב-1924 ובאפריל 1925)) לשם גמירת הסידורים של גאולת הקרקע והכנת ההתנחלות. ובסוף אוקטובר 1925 עלה ארצה עם משפחתו להשתקע בקביעות. היה מראשוני הבונים בשכונה וגר בה בעוד שהמקום היה שומם מסביב, ללא קשר תחבורה הגון עם העיר, ועסק במשק חלב וירקות. כן הקדיש הרבה זמן ומרץ, כיו"ר ועד השכונה מראשיתה, לסידור כל הענינים הדרושים להתנחלות (פרצלציה, חלוקת הקרקע, תכניות, בנין וכדומה) ואחר-כך לניהול עניני השכונה ופיתוחה, ולמן שנת 1927 הוא מיצג את השכונה גם כלפי השלטונות כמוכתר ממונה על-ידי שלטון המחוז.

בעקב מחסור קשרי תחבורה בין השכונה והעיר, שהיה מעכב את התפתחות השכונה, רכש יחד עם ישראל טיבר חלקת אדמה צרה מאת אכר גרמני משרונה, בין הכביש ובין נחל מוסררה, כדי לסלול עליה דרך מקשרת אל הכביש. היה צורך לשמור בסודיות את דבר הקניה ובעיקר את המטרה שלשמה נקנתה האדמה. לכן גדרו את החלקה הקטנה וזרעו בה תירס, ורק לאחר שהכל נשלם ולא היה עוד חשש להפרעות ולנזקים אחרים ניגשו לבצע את סלילת הדרך.

פעילות רבה השקיע בפיתוח השכונה בעת שנמצאה האפשרות לבנות את הגשר על הנחל, ומאז שקד על מתן עידוד והקלות ליצרנים להקמת מפעלי תעשיה בשכונה, ובזמן האחרון פעיל הוא בתנועה למען סיפוח השכונה לעיר תל-אביב. כן פעיל הוא ביסוד שרותי השכונה ופיתוחם, כגון: בית-ספר, בית-כנסת, רבנות, בריאות, שמירה וכדומה, וחבר בועדות השונות של השכונה. בשנת תש"ז הוציא לאור חוברת מיוחדת "נחלת יצחק" - תולדות השכונה.

בשנת 1925 השתתף ביסוד איגוד יוצאי ליטא, ומאז הוא פעיל בהנהגת האיגוד. משנת 1926 יו"ר המועצה של בנק לקרדיט גומלין בת"א.

צאצאיו: יצחק ; אביבה .

הרב אהרן מנדיל הכהן

נולד בטבריה, י"א ניסן תרכ"ו (1866), לאביו ר' נתן ב"ר בנימין מקוסוב. למד בישיבות טבריה והוסמך לרבנות.

בשנת תרנ"ז נענה להזמנת העדה האשכנזית בקאהיר, שהיתה או בראשית התלכדותה, וקיבל בה את כהונת הרב הראשי, שהתמיד בה כשלשים שנה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 582). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/582