Volume 2

Page 585

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מאמריו ב"די וועלט'' עשו רושם בהגיוניות וביופי הבטוי שבהם. נחשב לאחד התיאורטיקנים הציוניים. ביחוד קנה לו שם בין הנוער הציוני במאסף הספרותי שערך: "דער אידישער אלמאנאך".

בשנת 1901 היה ממיסדי הפרקציה הדימוקרטית ביחד עם ויצמן, בובר, מוצקין ואחרים. לא ארכו ימי שבתו בווינה אחרי יסוד הפרקציה. המרכז של הציו נות עבר לברלין, ושם היה ממיסדי ההוצאה "יידישער פערלאג", זהיה זמן מה מנהלו. יחד עם ויצמן ובובר הטיף לרעיון יסוד אוניברסיטה עברית.

באותו הזמן הוציא את קובץ השירים "יונגה הארפען" מעין "כנור ציון" בגרמנית.

עם פטירתו של הרצל ועליתו של וולפסון עבר עם מערכת ה"וולט" לקלן. אולם אחרי הקונגרס התשיעי, בתקופת המאבק נגד וולפסון, התיצב בשורות האופוזיציה.

בשנת 1905 נשא לאשה את ד"ר אסתר בת שכנא שניאורסון מלובאביץ (שלמדו יחד באוניברסיטה בברלין).

בשנת 1909 פרש מעסקנות וקבל כהונה באחד הבנקים שיוליוס סימון היה מנהלו, לשם כך השתקע בשטרסבורג, התמסר לעסקי הבנק ולבנין שכונות חדשות בעיר הנ"ל וגילה בעבודתו החדשה כשרונות עצומים. עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה עבר לגור עם משפחתו בציריך.

מיד -אחרי הצהרת בלפור עזב את עסקיו הפרטיים, התייצב במערכה למען הפעולות בבנין הבית הלאומי ועבר ללונדון ב-1920.

כשנוסדה קרן היסוד (בשנת 1920) הועמד בראשה וניהל אותה במשך שנים רבות. משנת 1920 ועד 1933 היה חבר בועד הפועל הציוני. היה גם חבר ההנהלה הציונית זמן-מה.

נחשב לאחד הפקחים בהסתדרות הציונית. כששאלו את אברהם אידלסון מי הוא הפיקח בתנועה הציונית ענה : "השני - הד"ר פייבל"...

משנת 1921 היה אחד מראשי המועצה הכללית של ההנה"צ זגוברנור של אוצר התישבות היהודים. משנת 1933-1926 היה מנהל אוצר התישבות היהודים, מש' 1929 היה חבר בועד המנהל של הסוכנות היהודית. בשנת 1933 השתקע בירושלים.

בשנת 1936 חלה מחלה קשה, והוכרח לעזוב את עבודתו ולעבור לגור בטבריה. חי בעיר זו את שנותיו האחרונות ומת בכ"ג טבת תרצ"ח (27.12.1937) ונקבר בירושלים.

רעיתו גרה בירושלים. בניו: רפאל , סופר ועתונאי; מיכאל , רופא צבאי באנגליה.

יואל ברשד

נולד בצפת, ט"ו אדר תרל"ג (1873), לאביו מנחם אשר . למד בחדרים ובישיבה. נשא לאשה את צפורה בת העסקן הידוע בעניני צבור וחסד ר' נפתלי חנה'לס מצפת (נפטרה בצפת, בת 42, כ"ז אלול תרע"ז).

החל לעסוק במסחר מנופקטורה, ובשנת תרנ"ד יסד יחד עם צבי ברזל את הבנק הראשון בצפת. עזר בגאולת כל הקרקעות שרכשה חברת יק"א (מטעם הבארון בנימין רוטשילד ) בגליל העליון.

כשהחל בנק אנגלו-פלשתינה לפעול בגליל העליון נענה ר' יואל להצעת ר' זלמן דוד ליבונטין , המנהל הראשי של הבנק בארץ, נפרד משותפיו בבנק המקומי וקיבל עליו את יסוד הסניף של אפ"ק בצפת, ניהלו במשך שנים רבות ופיתחו לשביעת רצון הלקוחות היהודים המקומיים וההנהלה המרכזית כאחת.

היה חבר עירית צפת במשך שנים רבות, חבר ועד העיר ליהודי צפת וחבר ועד הקהלת ועזר בדרכים רבות לפיתוח העיר והסביבה, אח פעיל בלשכת "בני ברית" בצפת, מראשוני הברת "צופיה" לפיתוח הר כנען וחבר הועד שלה במשך שנים רבות.

נפטר בצפת, ז' אדר תש"ג.

צאצאיו: חנה אשת זאב פרל בעל מלון "הרצליה" בצפת, מנחם (באמריקה), נחמה אשת שלמה זילברמן שו"ב (ז"ל), משה (בבראזיל), מרים אשת יחזקאל פוקס (באמריקה), יצחק (בקאליפורניה), שאול (במושב קדימה ).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 585). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/585