השתוקק לשמוע אותה שנית. היה אדם עליז, שופע אמונה ובטחון והשתדל לנסוך מרוחו על יתר המתבחלים, שהיו מדוכאים ומיואשים בגלל פגעי מלריה וחוסר מים. גם הוא סבל מפגעים אלה, ואחרי שיתר המתנחלים עזבו את המקום נשאר הוא בין האחרונים שניסו להחזיק מעמד אך בסוף הוכרח גם הוא לעזוב את המקום, לבל ישאר שם בודד עם משפחתו, ועבר לצפת.
הביא לצפת כלים ומכונות וסידר בית-דפוס, שממנו התפתח דפוס "הגליל" בצפת ובטבריה.
בתרס"ג הוזמן לאמריקה למשרה של חזן ושוחט בתנאים טובים. אך כשנסע שמה וראה כי שם אין הדור הצעיר מתחנך כראוי ברוח היהדות, חזר ארצה עוד באותה שנה והתישב בצפת.
אחרי שפגעו בו אסונות משפחתיים (אשתו ובתו נתעוררו) ומצב בריאותו נתרופף מאד, עד כי הרופאים פקדו עליו במפגיע לעזוב את הארץ, חזר לפודהאייץ. שם נפטרה אשתו ביום כ''ז חשון תרע"ג. סבל את התלאות והנדודים, שהיו מנת חלקם של יהודי מזרח-גליציה במלחמת-העולם הראשונה, הסתדר בחיים החדשים אחרי סיפוח המקום למדינת פולין העצמאית. אך געגועיו לארץ-ישראל לא הרפו ממנו, ובעזרת בניו זאב ונחום קיבל רשיון-עליה, חזר ארצה בתרצ"ג ובילה את ימי זקנתו בלימוד תורה בצפת.
נפטר בצפת, כ"ד טבת תש"א.
צאצאיו: משה (באמריקה), זאב (בעל מלון בצפת), שושנה (מתה בגרמניה), פועה (באמריקה), נחום (בעל מלון "ציון" בצפת), גרשון (באמריקה), אליעזר (בצפת).
יוסף פעמוני (גלוקמן)
נולד לאביו מנחם ולאמו פרה לבית צאלקוביץ , ב-20 ביולי 1902, בפטרבורג, עיר הבירה הרוסית.
קבל חנוך כללי בגימנסיה ובאוניברסיטה במחלקה הבקטריאולוגית. עם השתלטות הבולשביקים נאסר בעד פעולתו הציונית ולא הספיק לסיים את למודיו. ישב במאסר עד 1925, שאז הוחלף לו המאסר בגירוש משטחי רוסיה.
השתייך לתנועה הציונית עוד מגילו הצעיר והיה פעיל בהתאגדות הסטודנטים הצעירים בפטרבורג, וחבר הועד בהתאגדות. אך יחד עם זה פעל גם בארגונים מדעיים ביאולוגיים.
בשנת 1925 עלה ארצה ונתקבל לעבוד כאסיסטנט במכון פסטר של הד"ר אריה בעהם עד 1927. ומשנת 1927 מנהל המעבדה המרכזית של קופת חולים של הסתדרות העובדים הכללית עד 1933.
בשנת 1935 יסד את "קופת חולים לעובדים לאומיים" ועומד בראשה מראשית התפתחותה מ-70 חברים עד 38 אלף בשנת 1946.
נשא לאשה את אסתר בת אליעזר אליהו פרידמן (מראשוני חובבי ציון ועורך העתון היומי העברי "הצופה" בורשה. עלה לא"י בתרפ"ה).
בבואו לארץ,הצטרף לתנועה הריביזיוניסטית בראשית הווסדה והיה ממיסדי בית"ר. במשך כל השנים מילא בבית"ר תפקידים אחראיים והגיע לדרגה של קצין נציבות בית"ר. כמו כן הניח את היסוד לארגון עזרה מהירה בבית"ר ועומד בראשה כל הזמן.
ציר לועידת היסוד של הסתדרות העובדים הלאומית בשנת 1934. השתתף בכל ועידות הצה"ר בארץ, ציר בקונגרס היסוד של הצ"ח בוינה וממכנסי כנוסי בית"ר בארץ.
ממיסדי מוזיאון בית"ר ומנהלו (אחר כך מוזיאון ז'בוטינסקי). ריכז אלפי מוצגים, כתבי יד וספרים.
סידר והתאים במרתפי "מצודת זאב" בתל-אביב שני חדרים מרווחים וצייד אותם בריהוט ארכיוני ומוזיאוני מתאים (ארגזי פלדה, תיקים מיוחדים, וכו') ומטפל בחבר. ובמסירות שלא על מנת לקבל פרס.
ממשיך לעבוד בעבודה המדעית במקצוע שלו. משתתף בכנוסים הבקטריאולוגיים השנתיים בארץ, ועורך את הבוליטין של המעבדה למחקר הביאולוגי בהשתתפות אנשי המדע של ענף זה באוניברסיטה העברית.
מפרסם שורה של מאמרים בעתונות הצהר"ית על נושאים אידיאולוגיים-ציוניים ורפואיים. בתו: יעל .