Volume 2

Page 623

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

של הרב חיים חזקיהו מדיני בחברון. אולם לרגל מחלתו חזר לירושלים.

עוד בהיותו צעיר לימים, התחיל לטפל בקנית "ספרים יקרי-ערך... חדשים גם ישנים עדי היו רבים, וגם כתבי-יד חשובים". כשהתחיל את עבודתו בירושלים שלפני שבעים שנה מצא מקום נאה לפעולותיו. ירושלים היתה מפוארת בבתי-מדרש גדולים המלאים ספרים וכתבי-יד עתיקים מכל ענפי ספרות ישראל. מסבות שונות גרמו לאבדנם, והוא ראה חובה לעצמו להציל את אשר בכחו. במצוה זו טפל כל ימיו. הכין רשימות של הספרים, בדק את כתבי היד ורשם על הכריכות וגם במחברותיו את הידיעות החדשות שהתגלו לו מתוכם. חטט בגניזות והציל תעודות עתיקות ומסמכים יקרים. פנה אל המשפחות המיוחסות ושדלן לשלוח לו זכרונותיהן על א"י ותעודות לתולדותיה. את כל הונו הוא מקדיש לרכישת ספרים ומצליח במשך זמן קצר להקים ארכיון עשיר להפליא וספריה ענקית שאין ערוך אליה. תודות לו נמצאים כיום בידינו מסמכים יקרים על ארץ-ישראל וידיעות מעניינות על מצב היהודים במזרח.

בקי בכל חכמת ישראל עד להפליא וכל הידיעות מקופלות ושמורות בזכרונו. גם עתה, בהיותו קרוב לתשעים, הוא ממשיך ללמוד ולכתוב ואינו דומה כלל לכותב על ניר מחוק. הוא יושב באהלו, בירושלים, בודד, סגור ומוקף ספרים, מבודד מכל העולם ושוקע במחשבה. באהל זה בלה את רוב ימיו וכאן יצר את מפעלי חייו. אחד הסופרים בדורנו כותב עליו: "בקיאותו בעניני ספרות וספרים מפליאה באמת. בהצטרך סופר או חוקר לדעת איזה פרט על מציאות כת"י וכיוצא, אז יזכרו את הרב באדהב ועמלו ופעלו וסבלו, ויבואו אליו לשאב חומר ממנו...

בודד כנזיר אלהים קדמון יושב לו בישיבתו כל היום מוקף ערמות ספרים וצרורות של חבילות מכ"י... ובהתאמצות בלתי שכיחה מוציא הוא לפרקים לאור דבר מה מהם וכפוף לעבודת הקודש באין הרף, מעיין וכותב מעיין וכותב".

לשתי עבודות גדולות הוא נתן את כל חילו: "ספר הגיטין" על נוסחאות הגיטין של כל העדות והקהלות שבישראל ובעיקר מארצות המזרח. בו נמצא חומר על שמות הערים והכפרים וסדר כתיבתם בגט; על שמות האנשים והנשים ועל שמות הימים והנהרות, הכל ממקורות שיד זרה אינה ממששת בהם. אין ספק שאם תפורסם עבודה זו בשלמותה תביא תועלת מרובה למדע. - העבודה השניה היא ספרו "שם הגדולים הכללי": אנציקלופדיה גדולה המכילה את שמותיהם של גדולי ישראל וחכמיו וספריהם שנדפסו ואלה שעודם בכת"י. מלבד אלה פרסם בשחרית ימיו עשרות חוברות, המכילות דברי-שיר ומליצה מכתבייד, תרגם מחקרים היסטוריים ללאדינו, והוציא שורת מאספים: "ציון וירושלים", "פרדס התורה והחכמה" ו"קובץ הירושלמי", שבהם זכה את החוקרים בחומר

החשוב שברשותו. חוברות אלו, שיצאו מחמת חוסר- אמצעים כספיים ללא סדר, משמשות מעיין לא אכזב לחוקרי הארץ והמזרח ולביבליוגרפים. כארבעים חוברות וספרים פרסם עד שאבד כל כספו.

המשיך לעסוק בתורה בעוני ובצנעה בביתו אשר בשכונת מונטיפיורי הישנה בירושלים.

נפטר בירושלים, כ"ד סיון תש"ז (12.6.47).

דוד סמילנסקי

נולד בכ"ו תמוז תרל"ה בעיירה בלוזריה, מחוז צרקס, פלך קיוב (באוקראינה), לאביו ישראל ולאמו אסתר שינדל בת מיכל בלחובסקי . כשגדל קצת העתיקה משפחתו את מושבה לעיר רוטמיסטרובקה.

אביו היה למדן מופלג בנגלה ובנסתר ויחד עם זה גם חובב ציון נלהב, ובא בדברים עם גדולי עסקני חו"צ ועם הרבנים הנוטים לחבת ציון.

למד ב"חדר" עד השנה הששית, אח"כ למד כמה שנים בחצר האדמו"ר ר' נחומצי טברסקי ברוטמיסטרובקה, ויחד עם שני בני האדמו"ר למד את ה"בבות" עם מפרשיהם.

כשנמלאו לו תשע שנים למד מפי מורה פרטי תנ"ך עם מלבי"ם, דקדוק עברי, רוסית ולמודים כלליים אחרים.

בסביבת האדמו"ר הנ"ל גדל עד שנתו הי"א. באותה שנה יצאה משפחתו לגור בכפר ויסקי הקטן שבמחוז יליסבטגרד, פלך חרסון, שבו גרה משפחת הסמילנסקים. בכפר זה למד יחד עם יתר צאצאי משפחת סמילנסקי למודים כלליים, הלשון העברית והלשון הרוסית, וממורים ביתיים רכש לו ידיעה הגונה בספרות החדשה בשתי הלשונות.

הקריאה בספרות ובעתונות בימים ההם עוררה בו את הכמיהה והשאיפה לציון. גם אביו היה חו"צ נלהב ומורשה של חו"צ בעירו ובחנוך כזה אין פלא שהשתדל לצאת לארץ מאווייו עד כמה שאפשר יותר

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 623). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/623