Volume 2

Page 631

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בכלל והרבה לחלק צדקה בעילום שם, על-ידי שליח נאמן. (נפטר בירושלים בתרל"ב, אחרי שכל הונו והון אחיו ירד לטמיון ולא יכול עוד לחלק צדקה לעניים כמנהגו ומרוב צער נפל למשכב, שממנו לא קם עוד).

למד מפי טובי המלמדים והרבנים, ספרדים ואשכנזים, ובישיבת אביו. (בכלל היה אביו מתקרב לאנשי-התורה האשכנזים, לקח לשלשת בניו נשים אש

כנזיות ואת בתו שרה השיא ליהושע בן ר' דוד ילין טביא מלומזה). נשא לאשה את בכורה רבקה .

עסק במסחר בתוצרת הודו (צבעי איסטיס אנילין, אינדיגו - ותה), היה נאמן וישר במסחרו ועמד בדיבורו בכל התנאים שהם. הקדיש חלק גדול מזמנו ללימוד תודה. ניהל את ישיבת "חסד אל" שיסד אביו וסיפק את צרכי לומדיה, ונוסף לכך תמך בכספו ובכספים שביקש וקיבל מקרוביו העשירים שבהודו ובבבל במאות תלמידי-הכמים והושיט עזרה ברוח נדיבה וביד רחבה לעניי ירושלים, וביחוד שקד לעזור לעניים צנועים.

בשנת תר"ל רכש יחד עם גיסו יהושע ילין אדמה במוצא והחל ליסד שם התחלה לישוב עברי והתנחל יחד עם אחיו שאול . בגלל שטנת הפחה הירושלמי נתעכבה הקמת הישוב. אך האדמה נשארה קנין המשפחה, ובסוף הועברה לרשות לשכת בני ברית הירושלמית, שהקימה שם את המושבה מוצא. הקדיש הרבה כסף ועמל לגאולת קרקעות בארץ וראה בכך חובה קדושה, שכל קרבן אינו יקר למענה.

השתדל ליישב את התימנים במוצא בתרמ"ב לפני שהתישבו בכפר השלוח.

הוציא במהדורה חדשה את "ספר הישר" לרבנו יעקב תם ועזר בכספו להוצאת ספרי דת שונים, סידורי תפלה וכדומה.

השיג כספים מקרוביו העשירים שבחו"ל לבנין הקומה השניה של בית הכנסת לחסידי חב"ד בעיר העתיקה וניהל בעצמו את עבודת הבנין עד הסוף. התנהג בחסידות ובפרישות ונקרא בתואר "החסיד".

היה פעיל בועד חברת "למען ציון" ושקד על חיזוקם ושיפורם של מפעלי החסד אשר לחברה זו, אך משרות צבוריות סירב לקבל והתרחק מעניני כתות ומפלגות.

נפטר בירושלים, ז' תמוז תרע"ב.

בניו: המלומד יצחק יחזקאל יהודה והפרופ' אברהם שלום יהודה .

יצחק ליב שיינפיין

נולד בעיר אוסטריה, ווהלין (אוקראינה), בשנת תרל"א, לאביו לוי. למד ב"חדר" ובבית-ספר ממשלתי ליהודים. המשיך להשתלם בהשכלה עברית וכללית. שרת בצבא הרוסי שלש שנים, הצטיין ועלה לדרגת סגן-קצין. אחרי שחרורו מהצבא עסק בשיעורים פרטיים בעירו ואח"כ באודיסה, המשיך להשתלם בעברית וברוסית, עמד בבחינות וקיבל תעודת בגרות של בית-ספר ריאלי.

כשפרצה מלחמת רוסיה-יאפאן ב-1905 עלה לארץישראל בזרם העליה השניה והחל לעבוד במשק הורביץ בראשון-לציון. אח"כ קנה בכסף שהביא אתו חלקת אדמה בכפר-סבא והחל לנטוע כרם שקדים יחד עם שאר הנוטעים, וכן התמסר לטיפוח שתילי אקליפטוס לנטיעת חורשה בכפר-סבא ובסביבה ובשקידה מתמדת שאב מים מהבאר הפרימיטיבית, כדי להשקות את שתיליו. ובעוד ששאר הנוטעים כרמי

שקדים היו חוזרים בכל ערב שבת לפתח-תקוה, מקום הישוב היהודי הקרוב ביותר (שבתנאי התחבורה הרעים בימים ההם היה גם רחוק למדי), ויוצאים שוב ביום א' בבוקר מצוידים בצרכי מזון לכל השבוע, היה הוא נשאר גם לשבתות בודד בכפר סבא, לבל יזניח את שתיליו, וחוץ ממנו נמצא שם רק השומר. כך ישב שנתים בבדידות על אדמת המושבה לעתיד לבוא, כדי להכין לה שתילים לרוב בשביל חורשות מצלות. כשהחל רואה פרי מעמלו בכרם השקדים נשא לאשה את טובה בת מרדכי פדווה מרחובות, ובכספי ההלואה מחברת "עזרא" הברלינית לבנין בתים ל-12 ראשוני כפר-סבא בנה גם הוא את ביתו (לפי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 2, p. 631). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/631